יישובי היהודים במזרח אירופה, בעיקר בממלכת פולין המתפוררת, הפכו לקראת סוף המאה ה-18 לריכוז היהודי הגדול בעולם. באותה עת סחפה את האזור הזה תנועה חדשה, שעד מהרה נעשתה לאחת התנועות הגדולות והמשפיעות ביותר בעולם היהודי עד ימינו אלה ממש, היא תנועת החסידות.
החסידות הציבה בראש עבודת ה' היהודית ערכים חדשים. היא הוציאה את ערך הדבקות ומושגים קבליים מופשטים מחזקת החוגים הסגורים והסודיים למחצה של המקובלים אל רשות הרבים. במקום להתעמק בתלמוד בשיטת הפלפול שיתפה החסידות המוני יהודים פשוטים בעיירות ובכפרים בחוויה מיסטית ורגשית של דבקות עד כדי אקסטזה וטיפחה את האמונה בכוחו של המנהיג, הצדקי, ליצור קשר ישיר עם העולמות העליונים.
האיש שחולל את התנועה הזאת, שתוך זמן קצר הפכה לתנועה כבירה, הוא ר' ישראל בן רבי אליעזר, הידוע בכינויו הבעל שם טוב, ובקיצור הבעש"ט. בחג השבועות תש"ע מלאו מאתיים וחמישים שנה לפטירתו. לציון התאריך הזה, ומתוך הכרה במקומו החשוב של הבעש"ט בתולדות ישראל, מציגה הספרייה הלאומית מבחר מאוצרותיה השופכים אור על דמותו ועולמו של הבעש"ט.
תנועת החסידות הסתעפה לענפים רבים. אחד הקדומים, הייחודים והמרתקים שבהם נוסד על ידי נינו של הבעש"ט, ר' נחמן מברסלב. בסוכות תשע"א ימלאו מאתיים שנה לפטירתו. בתערוכה מוצג גם מבחר מאוצרות הספרייה שעוסקים בדמותו ובדרכו של ר' נחמן.
חגי בן-שמאי
מנהל אקדמי
הספרייה הלאומית
