הספרייה הדיגיטלית > תערוכות > מאוסף יהדות > איורים לספר מקבים בוולגטה

איורים לספר מקבים בוולגטה

בספרייה הלאומית שמור עותק מאויר של הוולגטה, שראה אור באמצע המאה ה-13. הוולגטה הוא אחד מן התרגומים העתיקים והחשובים ביותר של התנ"ך ללטינית, שנעשה בידי אב הכנסייה הירונימוס סביב שנת 400 לספירה, והיה לנוסח התנ"ך המקובל באירופה בימי הביניים – והמוכר על ידי הכנסייה הקתולית כתרגומה הרשמי של הברית הישנה. בוולגטה, כמו בתרגום השבעים, כלולים גם ספרי המקבים: שניים מן הספרים החיצוניים שנכתבו במהלך המאה השנייה לפנה"ס, לא נשתמרו במקורות יהודיים, והם מצויים בידינו אך ורק בנוסחם היווני בתרגום השבעים, ובנוסחם הלטיני בוולגטה.

 

ספרי המקבים עוקבים אחר השתלשלות מרד החשמונאים. ספר מקבים א' נכתב בידי היהודים בארץ ישראל בעברית, ומתאר את מהלך האירועים כולו בין השנים 175 עד 134 לפנה"ס, ואלו מקבים ב', שנכתב ביוונית עבור יהדות התפוצות ההלניסטית, מספר על מהלך המרד מן ההתייוונות בשנות השבעים של המאה השנייה לפנה"ס ועד לניצחון הגדול על ניקנור, המצביא הסלאוקי, בי"ג באדר בשנת 161 לפנה"ס. מטרתו של החיבור הייתה לבסס את חג ניקנור ואת חג החנוכה בקרב יהדות התפוצות.


חג ניקנור, שאינו מוכר לנו, נועד לשמר את זכר הניצחון על מצביא זה, שהיה שנוא במיוחד על היהודים. במקבים א' ז' 47-49 נאמר כך: "היהודים לקחו את השלל ואת הביזה וכרתו את ראש ניקנור ואת ידו הימנית, אשר נטה בגאווה; הביאו את הראש ואת היד לירושלים ויתלום. והעם שמחו מאוד ויעשו את היום ההוא יום שמחה רבה, ויקבעו לחוג בכל שנה את היום ההוא, שלושה עשר באדר".
 

לפנינו שני איורים המופיעים בפתח ספר מקבים א' ובפתח ספר מקבים ב':

 

בראשון (עמוד 413) נראה ברקע יווני מרושע, ידו האחת אוחזת בחרב והשנייה בשיער ראשו של כהן כורע ובידו גביע נסך. האיור מתייחס, כך נראה, למקבים א' א' 45: "להשבית עולות וזבח ונסך מן המקדש ולחלל שבתות וחגים", ובהמשך בפסוק 57: "ואם מישהו נהג על פי התורה מצוות המלך להמיתו" (תר' א' רפופורט).

 

 

באיור השני (עמוד 426) נראה יהודי מיהודֵי ירושלים, המוסר ככל הנראה לשליח את האגרות למען יהודי אלכסנדריה. באגרות אלו, שבניגוד ליתר ספר מקבים ב' נכתבו במקור בעברית, מספרים יהודי ירושלים ליהודי אלכסנדריה על חג החנוכה, ומעודדים אותם לחוג אותו. האגרות צורפו לספר מקבים ב' לאחר כתיבתו, ומטרתן הייתה לבסס את חג החנוכה לצד חג ניקנור.