הפרויקט החדש של וולף נמשך שמונה שנים בלבד, אך בסוף ניצב בגאון קורפוס של 86 יצירות מאת סופרים מודרנים, רובם גרמנים, אך גם סופרים ממדינות אירופיות אחרות. בין הסופרים בפרויקט של וולף יש למנות יוצרים כפרנץ וורפל, פרנץ קפקא, אלברט ארנשטיין, קרל שטרנהיים, מקס ברוד, אוסקר קוקושקה, גוטפריד בן, לודוויג רובינר ורודולף קייזר.
הכרך הראשון כלל חיבור מאת פרנץ וורפל, סופר מוכר מאוד באותם ימים: הפיתוי (Die Versuchung). בהמשך פרסם פרנץ קפקא את יצירותיו הראשונות בסדרה זו: המסיק, הגלגול ו-גזר הדין (Der Heizer, Die Verwandlung, Das Urteil).
לרוב ניכרים ביצירות הסימנים הקלסיים של האקספרסיוניזם הספרותי: ביקורת על נסיבות החיים דאז, ביטוי הרשמים האישיים של הסופרים בצורה ספרותית (ומכאן השם אקספרסיוניזם) וכן סגנון לשוני מודרני. רבים מהספרים ראו אור במהדורות נוספות אצל קורט וולף, שב-1919 העתיק את משכנו מלייפציג לעיר מינכן. ב-1921 יצא הכרך האחרון בסדרה, הסיפור מות משה מאת רודולף קייזר. למרות הניסיונות של הנאצים לטשטש את עקבותיו של האקספרסיוניזם, נותרו ספרים רבים מהסגנון בכלל ומהסדרה של וולף בפרט בספריות פרטיות וציבוריות. בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20 אף פורסמו מחדש כל הכרכים במהדורות פקסימיליה, סימן לאקטואליות ולרלוונטיות של היצירות.
גם באוספי הספרייה הלאומית ניתן למצוא כמה וכמה מהספרונים מתוך הסדרה היום האחרון. יתר על כן, במחלקת הארכיונים מצויים גם ארכיונים אישיים של סופרים אחדים שתרמו את יצירותיהם לסדרה: אלברט ו
קרל ארנשטיין, אוסקר באום ורודולף קייזר.
