מחזור וורמיזא (וורמס)

​מחזור כמנהג אשכנז לשבתות המיוחדות ולמועדים, עשוי לתפילת החזנים בבית הכנסת. מכיל בעיקר פיוטי "יוצרות", "רשות", "מעריבים" ו"קרובות". 2 כרכים כתובים על קלף, ברוב הדר ויופי, בכתב אשכנזי מרובע מידי שני סופרים, עם איורים ועיטורים בדיו ובצבעים. העמודים המיוחדים ביותר הם דפים הפותחים את החטיבות הראשיות של המחזור ובהם צורות שונות של שערים.
 
כרך א: נכתב בשנת 1272. הוא מכיל 224 דף שמידותיהם 310x390 מ"מ. בניקודו של כרך זה נחשפת שיטת ניקוד ארץ-ישראלית טברנית עם מסורת קריאה קדומה, טרום-אשכנזית; תפילות הקבע שהובאו במקוטע בקצת מקומות עם פיוטי פייטני ארץ-ישראל מכילות נוסחאות של מנהג ארץ-ישראל. כרך ב: נכתב בשנת 1280 בערך, והוא מכיל 219 דף, שמידותיהם 310x450 מ"מ.
 
המחזור שימש במשך מאות שנים בבית-הכנסת של קהל וורמס (בעמק נהר ריין, דרום-מערב גרמניה), עד לחורבן בית הכנסת על ידי הנאצים ב"ליל הבדולח", בנובמבר 1938. המחזור ניצל על ידי הארכיונאי של וורמס, שהסתיר אותו בקתדרלה. בשנת 1957, בעקבות דיון משפטי בגרמניה, הועבר כתב היד לבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים.
 
כרך א, לשבתות של "ארבע פרשיות",  פורים,  פסח,  שבועות וט' באב.  לפי הקולופון (בדף 217ב) נכתב בתוך מ"ד שבועות ונשלם ביום כ"ח טבת ה'ל"ב (1272), על ידי ר' שמחה בר' יהודה הסופר, למען דודו ר' ברוך בר' יצחק, כדי שהוא, "למען יחידתו" (נשמתו), יניחו בכל מועד לתפילה בבית הכנסת "לשם מצוה" (דהיינו, ללא קבלת שכר), כנראה מהיותו חשוך בנים (בהביעו איחולי זכות לתורם, אין הסופר מזכיר את צאצאיו של זה , אך בברכת עצמו הוא מזכיר גם את צאצאיו).  כפי ההשערה, נכתב המחזור בעיר וירצבורג (Würzburg) בגרמניה.  בתפילת שביעי של פסח, בדף 80א, בצד המילים "כל בכוריהם הרגת..." מצויה הערה (מידי הסופר או הנקדן): "זה אומ(רים) באותו יום בקול רם, כך מנהגו של וירצבורק".  בפיוט "אילי הצדק ידועים"  שב"קדושתא" לשחרית יום ח' של פסח, בשורה "נצח ינצחוהו אדיריי. מלמדִי[!] משכיליי וסופריי..." (דף 95א), נכתבה התיבה "וסופריי" בדיו אדומה ועוטרה במסגרת, ולידה צוירה דמות סופר האוחז בידו תיבה זו, וידו השניה מחזיקה ספר, ובו כתוב: "יהודה הסופר מנורנברק" [Nürnberg].  שמחה הסופר. שמעיה הצרפ[תי]" –  הסופר הזכיר כאן את אביו, את עצמו, וכמסתבר – משתתף שלישי בעשיית המחזור, שהיה כנראה הצייר.  נירנברג, עירו של אבי הסופר, אינה רחוקה מווירצבורג.  כמו כן ציינו חוקרים (עליזה כהן-מושלין) שבסגנון הציורים במחזור יש מאפיינים המשותפים לו ולכתבי-יד לאטיניים מווירצבורג.
 
כפי הנראה הובא המחזור לוורמייזא על ידי פליטי קהילת וירצבורג, אחרי חורבנה בגזירות רינדפלייש, בשנת 1298.
 
בחלל האותיות של מִלת הפתיחה לתפילת טל, "בדעתו..." (דף 54א), מצויה כתובת מחורזת, בלשון הגרמנית המדוברת בפי היהודים, דהיינו ביידיש קדומה – ברכה למי שיהא נושא את המחזור הכבד לבית הכנסת: "גוט טק אים בטגא שויר דיס מחזור אים בית הכנסת טרגא".  זהו הטקסט הנודע הקדום ביותר בלשון זו.
 
במקום החלק השני המקורי, צורף ל"מחזור וורמייזא" כרך ב' ממחזור אחר, הדומה לו בממדיו והקרוב לו בזמן, בסביבת המוצא והמנהג ובסגנון.  בכרך ב' זה יש רק שני איורים.