אוספים וארכיונים > אסיפת בחירות > כתבי יד > מקרא > מחזור וורמיזא (וורמס)

מחזור וורמיזא (וורמס)

מחזור כמנהג אשכנז לשבתות המיוחדות ולמועדים, לתפילת החזנים בבית הכנסת. שני כרכים כתובים על קלף, בכתיבה מפוארת בכתב אשכנזי מרובע מידי שני סופרים, עם איורים ועיטורים בדיו ובצבעים.

כרך א' נכתב בשנת 1272. הוא מכיל 224 דף שמידותיהם 310x390 מ"מ.  הטקסט מנוקד בניקוד טברייני עם מסורת קריאה קדומה, טרום-אשכנזית.  כרך ב' נכתב בשנת 1280 בערך, ומכיל 219 דף, שמידותיהם 310x450 מ"מ. כרך ב' אינו המקורי, אלא צורף ממחזור אחר, הדומה בממדים, בסגנון ובזמן חיבורו.

המחזור שימש במשך מאות שנים בבית-הכנסת של וורמס שבעמק הריין, בדרום-מערב גרמניה, עד לחורבן בית הכנסת על ידי הנאצים ב"ליל הבדולח", ב-1938. המחזור ניצל על ידי הארכיונאי של וורמס, שהסתיר אותו בקתדרלה. בשנת 1957, בעקבות דיון משפטי בגרמניה, הועבר כתב היד לבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים.

לפי הקולופון בכרך א' (בדף 217ב) הכתיבה הושלמה ב-1272, בידי ר' שמחה בר' יהודה הסופר. נראה כי המחזור נכתב בעיר וירצבורג בגרמניה.  הערה בתפילת שביעי של פסח: "... כך מנהגו של וירצבורק".  במקום אחר צויר סופר האוחז ספר, ובו כתוב: "יהודה הסופר מנורנברק [Nürnberg].  שמחה הסופר. שמעיה הצרפ[תי]" –  כך מתגלה משתתף שלישי בעשיית המחזור, כנראה הצייר.  נירנברג, עירו של אבי הסופר, אינה רחוקה מווירצבורג. חוקרים גילו מאפיינים משותפים לציורים במחזור ולכתבי-יד לטיניים מווירצבורג.
 
נראה שפליטי קהילת וירצבורג הביאו את המחזור לוורמס לאחר חורבנה בשנת 1298.

בתוך מִלת הפתיחה לתפילת טל, בדף 54א, מצויה כתובת מחורזת בגרמנית המדוברת בפי היהודים, דהיינו ביידיש קדומה – ברכה למי שנושא את המחזור הכבד לבית הכנסת: "גוט טק אים בטגא שויר דיס מחזור אים בית הכנסת טרגא".  זהו הטקסט הנודע הקדום ביותר ביידיש.