הגדת רוטשילד

תיאור

הגדה של פסח לפי מנהג אשכנז

לכתב היד המלא

כתב יד על קלף. צפון איטליה. בערך 1450. 47 דפים. 23x33.5 ס"מ. כתיבה אשכנזית מרובעת. נכתב כנראה ע"י סופר בשם יהודה. אוייר ע"י המאייר יואל בן שמעון או אחד מתלמידיו.

לכתב היד הקרוי "הגדת רוטשילד" או "הגדת מרפי" יש היסטוריה מרתקת. עד לשנת 1939 הייתה ההגדה שייכת למשפחת רוטשילד, אך במהלך מלחמת העולם השנייה נשדדה על ידי הנאצים ונעלמה. לאחר המלחמה נרכשה ההגדה על ידי ד"ר פרד מרפי, בוגר אוניברסיטת ייל, שהוריש אותה לספרייה של אוניברסיטת ייל בשנת 1948. בשנת 1980 זוהתה ההגדה כרכוש משפחת רוטשילד והוחזרה לבעליה, שתרמו אותה לספרייה הלאומית, ושם היא נמצאת כיום.

בהגדה היו חסרים שלושה דפים, שכנראה נתלשו ממנה עוד לפני רכישתה ע"י משפחת רוטשילד. לאחרונה שנים מהדפים החסרים הוצעו למכירה ונרכשו עבור הספריה הודות לנדיבותם של שני תורמים אנונימיים.

מהדורה דיגיטלית זו של ההגדה כוללת גם את שני הדפים שהוחזרו לכתב היד.

כמו בהגדות אחרות מתקופה זו, גם כאן לא נמצאים השירים "אחד מי יודע" ו"חד גדיא".

לאחר הברכה על כוס רביעית, נאמר כאן בלשון אשכנז "נו טרינק אוש" (ע' 97) כלומר - עכשיו שתה.

ההגדה מסתיימת במילים: "סליק מה נשתנה" (ע' 97). בקרב קהילות אשכנז נהגו לכנות את ההגדה כולה בשם "מה נשתנה".

בשולי הגליון שתי הערות לגבי הנוסח, בכתיבה אשכנזית מאוחרת יותר:

- ע' 65: "נ"ל אני שמשון" ההערה לא נשלמה. מהערה זו ניתן ללמוד ששם הבעלים – המעיר הוא שמשון.
- ע' 71: "סמ"ג [ספר מצוות גדול למשה מקוצי] רבי חיים כהן כת'[ב] שאי'[ן] לחתו'[ם] כאן וכן כת'[ב] האשירי [אשר בן יחיאל] וכן המנהג" המכוון למנהג האשכנזים שלא לחתום את ברכת השיר הראשונה שאחרי "ההלל המצרי" (תהלים קיג-קיח), "יהללוך ..." בברכה "ברוך אתה ... מלך מהולל בתשבחות", אלא רק בסוף "ההלל הגדול" (תהלים קז), בסוף "נשמת כל חי ..." ב"ברוך אתה ... מלך אל חי העולמים".

בע' 50 מובלט השם "יהודה" והוא ככל הנראה מעתיק כתב-היד.