1996 – נמאס להרוויח חצי

הנושאים האזרחיים נוטים לעלות במלוא החריפות ערב הבחירות. הנה מודעה של מרצ משנת 1996, שעניינה הצורך להשוות בין שכרן של נשים ושכרם של גברים. הגרפיקה בסגנון ה"פופ-ארט" והמסר חד: שכרן של נשים רבות נמוך מדי, ובוודאי רחוק מלבטא את כישוריהן. האיור מציג את שתי הנשים הצעירות והנאות בשיחת חברות, ומובן כי הוא פונה למצביעות מרצ "קלאסיות" – נשים עירוניות, משכילות.

מרצ, שקמה מתוך התנועה לזכויות האזרח של שולמית אלוני, הקפידה תמיד לעסוק בסדר היום האישי-אזרחי: זכויות האישה, זכויות המיעוטים, חופש הדת, חופש לבעלי נטיות מיניות שונות והתנגדות עקבית לכפייה דתית. חומרי התעמולה של מרצ בלטו תמיד ביצירתיות בתחום הגרפיקה והעברת המסר, ובקרבה גדולה לקהל הליבה הנוטה להצביע עבור המפלגה. הדבר ניכר בכרזה שלפנינו גם מבחינת השפה שבפי הדוברת: "נמאס לי להרוויח חצי מהאפס הזה", כשמשחק המלים ברור. המשכורת המשולמת לנשים רבות היא "אפס", אך לא פעם גם בן-הזוג, הגבר המשתכר יותר ממנה, אינו אלא "אפס", בלשון האגרסיבית של הפמיניזם העירוני הבוטה.