אוספים וארכיונים > ארכיונים > גרמניה, היהודים וישראל > חלוקת גרמניה > הפגנת סטודנטים נגד נאצים ונגד אנטישמיות במינכן, 1960

הפגנת סטודנטים נגד נאצים ונגד אנטישמיות במינכן, 1960

בערב חג המולד 1959 מרחו שני גברים צעירים גרמניים בני 25 סיסמה אנטישמית וצלבי קרס על בית הכנסת בעיר קלן במערב גרמניה וכן על אנדרטה לזכר קורבנות משטר הנאצים. אזרחים מהסביבה הבחינו במעשה וקראו למשטרה. ימים אחדים לאחר מכן לכדה המשטרה את הפושעים, שהיו חברים במפלגה ימנית קיצונית קטנה בשם "מפלגת הרייך הגרמנית". על אף שרוב האזרחים הגרמניים היו במידה מסוימת עדיין רגילים לסיסמאות הללו ולמראה של בית כנסת מחולל, המעשה לכד את תשומת הלב הציבורי וזכה להדים עזים. שרים גינו את המעשה, ברדיו ובתחנות הטלוויזיה שהיו אז בראשית דרכן שודרו כתבות מיוחדות על הפרשה ועל התקדמות החקירה המשטרתית. גם העיתונות הישראלית דיווחה על המקרה, כפי שנעשה בעיתון "דבר" ב-27 בדצמבר 1959. מצד אחד, חילול בית הכנסת אף עודד התרחשותם של מקרים דומים ברחבי מערב גרמניה, ואולם, מצד שני גם לגל של הפגנות אנטי-פשיסטיות ולאירועים ציבוריים שבהם דנו במקרים.

 

דיון ציבורי אחד התרחש בעיר מינכן בפברואר 1960. תושבי המעונות למתלמדים ולסטודנטים ב-מסמן-פלאץ (Massmannplatz), חבורה דמוקרטית צעירה, קראו למפגש באחד האולמות של האוניברסיטה הטכנית לצורך דיון ציבורי על אודות גל האנטישמיות החדשה-הישנה ועל הצורך להתמודד עם עברה הנאצי של גרמניה ושל תושביה. באירוע במינכן דיבר, בין היתר, הלמוט המרשמיט, סגן העורך הראשי של רשות השידור הבווארית, שאביו היהודי נרצח בתקופת הנאצים. מארגני האירוע, תושבי המעונות, ערכו מעין מהדורה מיוחדת לעיתון החבורה ובו דיווחו על הערב שהתרחש בדיוק בימי הקרנבל, צירוף מועדות שהיה אולי אחת הסיבות למספר הקטן יחסית של משתתפים. בעיתון, שעותק ממנו נשלח לישראל, הודפסו אחדים מהנאומים מאותו הערב במינכן.

 

באורח פרדוקסלי, למעשה האנטישמי של שני הקיצוניים בעיר קלן הייתה בסופו של הדבר תוצאה חיובית: בעקבות חילול בית הכנסת, גורמים רשמיים ובלתי רשמיים ברחבי העולם ביקרו וגינו את החברה הגרמנית ואף את ממשלת גרמניה, שנאלצה לנקוט צעדים של ממש לטובת קיומו של דיון ציבורי על עברה של גרמניה עד שנת 1945. שר בממשלת מזרח גרמניה שהיה בעל עבר כנאצי פעיל מאוד נאלץ להתפטר. בעקבות האירוע, הקנצלר אדנאואר ביקר בפעם הראשונה במחנה ריכוז לשעבר והשתתף בטכס לזכר הקורבנות היהודיים. ספריית "גרמניה יודאיקה" בעיר קלן, שהוקמה בשנת 1959 בעקבות יוזמה של הסופר היינריך בל, ושמתמקדת בתולדות יהודי גרמניה, התפתחה מאז והיא כיום הספרייה החשובה בגרמניה בתחומה. באוניברסיטאות אחדות במערב גרמניה נוסדו מכונים למדעי היהדות (ברלין, פרנקפורט, קלן, פרייבורג) ובשנת 1963 – 25 שנים לאחר הפוגרומים ב"ליל הבדולח" – נפתחה תערוכה גדולה על תולדות יהודי גרמניה שזכתה ליותר מ-100,000 מבקרים. בשנת 1960 נפגשו דוד בן-גוריון וקונרד אדנאואר בפעם הראשונה וזמן קצר לאחר מכן התחילו חילופי תלמידים בין שתי המדינות, שבשנת 1965 גם הקימו ביניהן יחסים דיפלומטיים.


 

הפגנת סטודנטים נגד נאצים ונגד אנטישמיות במינכן, 1960
 

 

תרגום הכרזה:

עצרת נוער, מינכן

יום שישי, 12 בפברואר 1960, בשעה 20:00

אולם הפיזיקה הגדול של האוניברסיטה הטכנית (כניסת ארקיס-שטראסה)

נאצים ונאצים חדשים – שומרי הדמוקרטיה?

על כך משיבים: הלמוט המרשמיט, נציגי המפלגות, נציגי הציבור והנוער

הערב שאתו לא התמודדו – סיסמה של ימנו:

האירועים האחרונים מחייבים כל אחד מאתנו להתמודד עם העבר ולנקוט עמדה חד משמעית.

אנו מוחים  על כך שנאצים לשעבר שאינם מסתייגים מהעבר מחזיקים בתפקידי מפתח. אנו דורשים את פיטוריהם!

אי אפשר להגדיר את הפעולות האנטישמיות כמעשי קונדס. הן אינן מכוונות רק נגד האזרחים היהודיים שחיים אתנו, אלא גם נגד הזכויות הבסיסיות של מדינתנו. לא צריך להעניש, חייבים לחנך!

אסור לנו להמשיך בשתיקה!

אדישות מוסרית ופוליטית מסכנת את השם הטוב של עמנו ואת קיומה של הדמוקרטיה שלנו.

לכן כולנו רוצים להפגין אתם.

מועצת הסטודנטים של האוניברסיטה  הנוער של האיגודים המקצועיים

הנוער הקתולי ארגון הנוער הפוליטי ועוד 16 איגודי נוער וסטודנטים

קבוצת הסטודנטים הגרמנית-ישראלית

הנוער הפרוטסטנטי


מקור: מחלקת הארכיונים, V 2115