החברה להתיישבות יהודית נוסדה בשנת 1891 על ידי הברון מוריס דה הירש מפריז, במטרה לעזור ליהודים בנסיבות כלכליות ירודות או בארצות שבהן סבלו מרדיפה פוליטית (בעיקר מזרח אירופה).
הפעילות הבולטת ביותר שלה היתה יישוב מחדש של יהודים ממזרח אירופה באדמות שנרכשו עבורם בדרום אמריקה, בעיקר בארגנטינה ובברזיל.
אולם יק"א הקדישה גם מאמצים וכספים רבים לחינוך, בעיקר להכשרה מקצועית במאות קהילות מזרחיות, וכן לעידוד יזמות בחקלאות ובתעשיה זעירה בארצות אלה.
בארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי נמצאים שלושה אוספים ארכיוניים של יק"א:
1) הארכיון של המשרד הראשי של יק"א, שהיה ממוקם בפריז עד 1949 (עת הועבר ללונדון).
2) הארכיון של סניף יק"א בארגנטינה, שהיה ממוקם בבואנוס איירס.
3) תיקים מהסניף התורכי של יק"א.
הארכיונים של המשרד הראשי כוללים כאלף תיקים של תכתובות בערך משנת 1891 ועד 1971, בין המשרד הראשי לסניפי יק"א ברוסיה, פולין, ליטא, לטביה, ארגנטינה, ברזיל, רומניה, אוסטריה (גליציה), תורכיה, קפריסין וארץ ישראל, וכן עם ארגונים פילנתרופיים אחרים כגון "כל ישראל חברים", אורט, היאס וכו'. ארכיון המשרד הראשי כולל גם כמה סדרות של דוחות ושל פרוטוקולים (ישיבות) בצורה מודפסת ומשוכפלת. תיקים רבים עוסקים בבתי ספר יהודיים במזרח אירופה, מקצועיים ואחרים, שחלקם הוקמו על ידי יק"א ואחרים נתמכו בידי הארגון. לגבי חלק מבתי הספר הללו, ולמעשה לגבי חלק מהקהילות הללו, מספקים תיקי יק"א את הראיות היחידות ששרדו לקיומם. היבט אחר של פעילות יק"א במזרח אירופה היה עידוד פעילות "יצרנית", דהיינו חקלאית ותעשייתית. התיקים שופעים מידע על אגודות שיתופיות להלוואה ועל קואופרטיבים שהוקמו כדי לעזור ליהודים ביוזמות אלה.
אין להמעיט בערכו של התיעוד על המושבות בארץ ישראל, שקיבלו עזרה מיק"א משנת 1896 ואילך. בשנת 1899 העביר הברון אדמונד דה רוטשילד ליק"א את המושבות שתחת חסותו, והן הושבו ל"תחום שיפוטו" רק בשנת 1923 עם הקמת פיק"א (החברה להתיישבות יהודית בארץ ישראל).
אלף תיקי התכתובות (המכילים דוחות, מפות ועוד) מכילים כ-300,000 עמודים שכ-40% מתוכם כתובים בכתב יד והשאר מודפסים. השפה השלטת היא צרפתית, והגרמנית לא רחוק אחריה. שפות אחרות, לפי סדר שכיחותן, הן רוסית, רומנית, יידיש, אנגלית, עברית, פולנית וספרדית.
