פרק א |
מבוא |
|
הקודקס |
|
הקודיקולוגיה – התפתחותה, גישתה לחקר הספר המופק ביד, זרמיה |
|
הקודיקולוגיה העברית |
|
ממצאי כתבי-היד, ההתפלגות האזורית של מלאכת הספר וטיפוסי כתב הספר |
|
ייחודה של הפקת הספר העברי |
|
חיוניות ההיבט ההשוואתי לקודיקולוגיה העברית |
|
|
פרק ב: |
הקולופון ונוסחות המעתיקים |
|
השמות של מפיקי כתבי-היד וחלוקת העבודה ביניהם |
|
יעד ההעתקה |
|
תאריכים ומניינים |
|
ציוני מקום ההעתקה |
|
מידע אישי והיסטורי |
|
מידע על תנאי ההעתקה וטיב ה'העתק' ששימש מקור להעתקה |
|
משך זמן ההעתקה וקצבה |
|
איחולים |
|
נוסחות מעתיקים: בסוף ההעתקה, בראשה ובתחתית העמודים |
|
|
פרק ג: |
מצע הכתיבה |
|
קלף |
|
נייר מזרחי ומערבי |
|
טיפוסי ההתפרסות של הקווים והמבריחים בכתבי-יד הכתובים על נייר ערבי-מזרחי |
|
צירוף קלף ונייר (קִנטרוס מעורב) |
|
|
פרק ד: |
הקִנטרוּס |
|
|
פרק ה: |
האמצעים לשמירת סדר הקודקס: סימון רצף הקונטרסים, הגיליונות או הדפים |
|
מילות אחיזה/קישור |
|
ספרור |
|
סימון מִפתחי אמצע הקונטרס |
|
|
פרק ו:
|
פיגומי ההעתקה: השרטוט – התכנית הארכיטקטונית של פריסת הטקסט וטכניקות |
|
התווייתה |
|
הניקוב |
|
השרטוט |
|
שרטוטי בֶלֶט |
|
שרטוט סמוי באמצעות לוחות שרטוט או אימומים |
|
שרטוטים צבעוניים |
|
|
פרק ז: |
ניהול השורה והשפעתו על שטף ההעתקה ונוחות הקריאה |
|
יישור שורות בדרכים שאינן פוגעות בשלמות המילה |
|
יישור שורות באמצעים המבתרים את המילה |
|
|
פרק ח: |
קריאוּת הטקסט, שקיפות מבנהו וההייררכיה הגרפית והוויזואלית של רכיביו |
|
|
פרק ט: |
זיקת העתקת טקסט אל עיטורו, קישוטו או איורו |
|
|
פרק י:
|
יחידות ביבליוגרפיות, קודיקולוגיות ופלאוגרפיות: קודקסים אחידים, הומוגניים, מורכבים, מאוחים ומוטלאים – ההבחנה ביניהם והאמצעים להפרדה בין ידיים אחדות שהעתיקו בכפיפה או לאיתור ידיים זהות |
|
|
פרק יא:
|
פלאוגרפיה עברית: סוגי כתב הספר בימי-הביניים, תפוצותיהם ותפקודיהם, טיפוסיו וגלגוליהם |
|
ענפי הכתב |
|
סוגי הכתב – שלושה אופני ביצוע |
|
בחירת סוג הכתב, גורמיו, מניעיו ותפקודיו |
|
טיפוסי הכתב לסוגיו |
|
ענף הכתיבות בארצות האסלאם |
|
ענף הכתיבות בארצות הנצרות המערבית |
|
הענף הביזנטי |
|
|
פרק יב: |
מבחר דוגמאות של כתבים קשי-פענוח ותעתיקיהן המוערים |
|
|
פרק יג:
|
ההיבט הטקסטואלי: העתקה ביקורתית בידי משכילים והכפלת הטקסט בידי סופרים שכירים – התערבות מודעת במסירה והשתבשות בלתי מודעת |
|
דרכי פרסום טקסט בימי-הביניים |
|
ההפקה הפרטית והשפעתה על המסירה: סופרים שכירים ומעתיקים לעצמם |
|
ההשלכות על ביקורת הטקסט וההדרתו |
|
|
אחרית דבר
|
הרהורים על מסתרי הלכידות של מלאכת הספר העברי וסגנונה בכל אזור גאו-תרבותי וחידת התהוותה ועל מידת זיקתן של המסורות האזוריות אלה לאלה ולמסורות הפונדקאיות |
|
התפתחות דפוסי הפקת הספרים ותמורותיהם – קִדמה או נסיגה? |