עדן, תימן, 1925

 

עדן, תימן, 1925

 
 
 

כתובה זו מציגה שילוב של מסורות עיטור מזרחיות עם השפעות שהגיעו מארץ ישראל. היא הודפסה בירושלים בדפוס י. א. וייס, אך הטקסט שבה מולא בכתב יד בעיר עדן שבדרום תימן. בני המשפחות בקהילה היהודית המרוחקת שמחו בלי ספק להשתמש בתעודה המצויירת שהגיעה מהעיר הקדושה.  

 

לצד אמרות ופסוקים הקשורים בברית הנישואין ובירושלים, מופיעות תמונות חותם קטנות טעונות משמעות סמלית הקשורות לבית-המקדש ולמקומות הקדושים בארץ ישראל: יד אבשלום, קבר אלישע הנביא, העיר שכם (בה עפ"י המסורת נקבר יוסף), יריחו עיר התמרים, משכן שילה ומזבח אליהו על הר הכרמל. בחלק העליון מופיעה הקונבנציה של ירושלים, הכותל עם בית-המקדש ומדרש שלמה בתוספת ייחודית של דמויות הנוהרות אליה מקצות תבל, כביטוי לכמיהה לקיבוץ גלויות בירושלים בימות המשיח. את המדליון מקיפה כתובת המזכירה לנוכחים: "זכרו מרחוק את ה' וירושלים תעלה על לבבכם" (ירמיהו נא:50).  


לבד מגעגועים לאתריה הקדושים של ארץ האבות, ציון מקומות אלה מבוסס גם על האמונה שלפיה חסד האבות וזכות הצדיקים משמשים ככוח מאגי מגן. ואכן להגברת ההגנה נוספו עוד כתובות השבעה מאגיות, כמו תפילת "אנא בכח" המורכבת מארבעים ושניים שמותיו הקבליים של האל. המקומות הקדושים, האיורים והכתובות הקמעיים הופכים אם כן את הכתובה לקמיע עבור הזוג המאושר.


כתובות ירושלים המודפסות הגיעו לארצות רבות במזרח וגרמו באופן עקיף לשקיעת המסורת של כתיבת הכתובה ועיטורה ביד. בהדרגה כבשה הכתובה המודפסת (עם או בלי עיטורים) את מקומה כמעט בכל התפוצות, והמסורת האמנותית עתיקת היומין נפסקה.

 

דוגמאות נוספות באוסף לדפוסי ירושלים אשר שימשו לחתונות בקהילות המזרח: קזבלנקה, מרוקו, 1900 (כתובה מס' 363); הראת, אפגניסטן, 1926 (כתובה מס' 812); הראת 1900 (כתובה מס' 489).

 

תחייה ממשית של הכתובה המעוטרת ומוטיבים הקשורים בירושלים חלה מאז שנות השבעים. בתקופה של "חיפוש שורשים" ועניין מחודש באמנות היהודית להיבטיה השונים החלו שוב זוגות רבים להזמין כתובות מעוטרות ביד, לטקסי כלולותיהם.


בנוסף מופיעים בכתובה סמלים שכיחים מהאמנות היהודית כגון: לוחות הברית, כתר תורה וכתר כהונה, וידי כוהנים פרושות כברכה. מוטיב מעניין נוסף שמופיע בכתובה הוא לחיצת היד שמסמלת את ההסכם המתועד בשטר הכתובה שעליו חותם החתן בנוכחות שני העדים.

 
 
  

 

עדן, תימן, 1925

  עדן, תימן, 1925  

 

עדן, תימן, 1925

 
 

כתובה זו מציגה שילוב של מסורות עיטור מזרחיות עם השפעות שהגיעו מארץ ישראל. היא הודפסה בירושלים בדפוס י. א. וייס, אך הטקסט שבה מולא בכתב יד בעיר עדן שבדרום תימן. בני המשפחות בקהילה היהודית המרוחקת שמחו בלי ספק להשתמש בתעודה המצויירת שהגיעה מהעיר הקדושה.

 

לצד אמרות ופסוקים הקשורים בברית הנישואין ובירושלים, מופיעות תמונות חותם קטנות טעונות משמעות סמלית הקשורות לבית-המקדש ולמקומות הקדושים בארץ ישראל: יד אבשלום, קבר אלישע הנביא, העיר שכם (בה עפ"י המסורת נקבר יוסף), יריחו עיר התמרים, משכן שילה ומזבח אליהו על הר הכרמל. בחלק העליון מופיעה הקונבנציה של ירושלים, הכותל עם בית-המקדש ומדרש שלמה בתוספת ייחודית של דמויות הנוהרות אליה מקצות תבל, כביטוי לכמיהה לקיבוץ גלויות בירושלים בימות המשיח. את המדליון מקיפה כתובת המזכירה לנוכחים: "זכרו מרחוק את ה' וירושלים תעלה על לבבכם" (ירמיהו נא:50).


לבד מגעגועים לאתריה הקדושים של ארץ האבות, ציון מקומות אלה מבוסס גם על האמונה שלפיה חסד האבות וזכות הצדיקים משמשים ככוח מאגי מגן. ואכן להגברת ההגנה נוספו עוד כתובות השבעה מאגיות, כמו תפילת "אנא בכח" המורכבת מארבעים ושניים שמותיו הקבליים של האל. המקומות הקדושים, האיורים והכתובות הקמעיים הופכים אם כן את הכתובה לקמיע עבור הזוג המאושר.


כתובות ירושלים המודפסות הגיעו לארצות רבות במזרח וגרמו באופן עקיף לשקיעת המסורת של כתיבת הכתובה ועיטורה ביד. בהדרגה כבשה הכתובה המודפסת (עם או בלי עיטורים) את מקומה כמעט בכל התפוצות, והמסורת האמנותית עתיקת היומין נפסקה.

 

דוגמאות נוספות באוסף לדפוסי ירושלים אשר שימשו לחתונות בקהילות המזרח: קזבלנקה, מרוקו, 1900 (כתובה מס' 363); הראת, אפגניסטן, 1926 (כתובה מס' 812); הראת 1900 (כתובה מס' 489).

 

תחייה ממשית של הכתובה המעוטרת ומוטיבים הקשורים בירושלים חלה מאז שנות השבעים. בתקופה של "חיפוש שורשים" ועניין מחודש באמנות היהודית להיבטיה השונים החלו שוב זוגות רבים להזמין כתובות מעוטרות ביד, לטקסי כלולותיהם.


בנוסף מופיעים בכתובה סמלים שכיחים מהאמנות היהודית כגון: לוחות הברית, כתר תורה וכתר כהונה, וידי כוהנים פרושות כברכה. מוטיב מעניין נוסף שמופיע בכתובה הוא לחיצת היד שמסמלת את ההסכם המתועד בשטר הכתובה שעליו חותם החתן בנוכחות שני העדים.

 
  

 

 

עדן, תימן, 1925

 חזרה לתערוכה עדן, תימן, 1925  

 

 דפדפו בין פרטי התערוכה