ארכיון האינטרנט הישראלי: שאלות נפוצות

ארכיון האינטרנט הישראלי: שאלות נפוצות

מדוע מארכבים את האינטרנט הישראלי?

בימינו, כשמיליוני מילים נכתבות באינטרנט מדי שנה בשנה, אין ספק שמדובר בזירה מרכזית ביותר בחיי התרבות הישראליים ובהתרחשות הציבורית הישראלית. התכנים ברשת האינטרנט משתנים בתדירות גבוהה. מחקרים מצביעים על כך שקרוב ל-80% מהדפים שעולים לרשת האינטרנט נעשים בלתי זמינים בתוך שנה אחת מהמועד שבו עלו לרשת. בהיעדר ארכוב רציף ושיטתי של האינטרנט, יאבד לעד חלק ניכר מהחומרים. במסגרת תפקידה של הספרייה הלאומית לשימור והנגשה של אוצרות הידע, המורשת והתרבות של מדינת ישראל והעם היהודי, היא פועלת לתעד ולשמר את התכנים הללו לעתיד הקרוב ולדורות הבאים.

האם ארכוב האינטרנט כולל גם אתרים יהודיים בעולם?

כחלק ממחויבותה של הספרייה הלאומית לשימור אוצרות העם היהודי, מאורכבים אתרים יהודיים שונים בעולם, כמו אתרי קהילות, בתי כנסת, עיתונים יהודיים, ארגונים חברתיים ופוליטיים ועוד. עם זאת, היקף הארכוב הוא מוגבל ואינו מתיימר לכלול בתוכו את כלל האתרים היהודיים הקיימים בעולם.

מדוע דווקא הספרייה הלאומית בונה את ארכיון האינטרנט של ישראל?

הספרייה הלאומית אמונה על שימור הזיכרון הלאומי של מדינת ישראל והעם היהודי. חוק הספרייה הלאומית מגדיר זאת ומטיל עליה את התפקיד, ובכלל זה עליה לשמר את כל מה שמתפרסם בדפוס או באמצעים אלקטרוניים הנוגע לתרבות הישראלית ולמדינת ישראל. כחלק מדרישות החוק ומן התקנות הנלוות אליו, מנגישה הספרייה הלאומית את תוצרי הארכוב לכלל הציבור בישראל, במגבלות החוק.

האם האינטרנט מאורכב גם בעוד מדינות?

ארכוב האינטרנט בידי ספרייה לאומית אינו ייחודי למדינת ישראל. ספריות לאומיות רבות ברחבי העולם מארכבות אתרי אינטרנט באופן שיטתי.

האם הארכיון יכלול את כל הדפים בכל האתרים הישראליים?

לא. חשוב לדעת שבמסגרת הסריקה יועתקו דפי בית ודפים שמקושרים לדפי הבית וכן ברמות עומק נוספות, אך מוגבלות. ככלל, בתהליך הסריקה יועתקו דפים עד שכבת עומק של שלוש רמות מתחת לדף הראשי, ולא יותר מכך.

האתר שלי לא עלה לארכיון ואני מעוניין שהוא יהיה בו. מה עלי לעשות?

יש באפשרותכם לשלוח אלינו את פרטי האתר באמצעות טופס 'צור קשר' באתר הארכיונט, או באמצעות מייל לספרייה.

אני רשום באתר הבנק שלי, קופת החולים שלי ובאתר קניות אונליין. האם הארכיון יכלול גם את המידע הזה?

לא. דפים המוגנים בסיסמה, ובהם מידע פרטי כמו מידע רפואי או פיננסי, לא יועתקו לארכיון האינטרנט הישראלי.

האם כל אחד יכול לצפות בארכיון האינטרנט הישראלי?

הגישה לארכיון האינטרנט מוסדרת בתקנות הספרייה הלאומית (גישה לציבור לעותקים לצורכי שימור אתרי אינטרנט ויצירות המצויות בהם), התשע"ח-2018. התקנות קובעות כי הספרייה תאפשר גישה מקוונת לארכיון האינטרנט באמצעות רשת האינטרנט ללא צורך בהגעה פיזית לבניין הספרייה הלאומית. במקרים מסוימים מוגבלת הגישה לחומרים בבניין הספרייה בלבד ו/ או בעמדות מחשב בספריות ציבוריות ובמוסדות להשכלה גבוהה.

האם ניתן לחסום את הגישה לארכיון אתר האינטרנט שבבעלותי?

בעל אתר אינטרנט שאינו מעוניין שתינתן גישה לחומרים שאורכבו מהאתר שבבעלותו יודיע על כך לספרייה הלאומית באמצעות טופס "הודעה על הגבלת גישה לציבור לפריטים שהועתקו מאתר אינטרנט שבבעלותי"

אם הוגשה בקשה כאמור, תחסום הספרייה את אפשרות הגישה לארכיון האתר באמצעות רשת האינטרנט. עם זאת, תישמר הגישה לארכיון האתר למשתמשים בבניין הספרייה הלאומית וכן במסופים ייעודיים בספריות ציבוריות ובמוסדות להשכלה גבוהה.

האם ניתן למנוע מהספרייה הלאומית לארכב אתר ספציפי?

לא. סמכות הספרייה הלאומית לארכב ולשמר אתרי אינטרנט קבועה בחוק הספרייה הלאומית, תשס"ח-2007 (סעיף 23(א)(4)) ואינה כפופה להסכמה של בעל האתר.

האם ניתן להגיש בקשה להגבלת הגישה למידע שנשמר בארכיון האינטרנט?

בקשה להגבלת גישה לחומרים שאורכבו מהאתר שבבעלותו תוגש לספרייה הלאומית באמצעות טופס "בקשה להגבלת גישה לפריט/ים בארכיון האינטרנט של הספרייה הלאומית"
בתקנות הספרייה הלאומית (גישה לציבור לעותקים לצורכי שימור של אתרי אינטרנט ושל יצירות המצויות בהם), תשע"ט-2018 הוגדרו הנסיבות שבהן רשאי אדם לפנות לספרייה הלאומית בבקשה שלא לאפשר גישה של משתמשים מחוץ לבניין הספרייה הלאומית לתוכן הקיים בארכיון. הבקשה תישקל על ידי המנהל הכללי של הספרייה הלאומית, במתן תשומת לב "לאינטרס הציבורי שבהנגשתו לציבור באמצעות ארכיון האינטרנט ולמידת החשש לפגיעה הצפויה מהמשך הנגשתו ועוצמתה של פגיעה זו" (סעיף 4 לתקנות). הנסיבות שבהן תישקל בקשה כאמור הן:
(א) פריט שתוכנו פורסם בעבר באתר אינטרנט בטעות, והוסר על ידי בעל האתר. בקשה על פי סעיף זה תוגש בידי בעל האתר בלבד.
(ב) פריט שנטען לגביו כי תוכנו או פרסומו הם עבירה לפי כל דין.
(ג) פריט שנטען לגביו כי תוכנו או פרסומו הם עוולה כלפי אדם או הפרת זכות קניין רוחני.

האם ישנן נסיבות שבהן תחסם כליל הגישה לתוכן בארכיון האינטרנט?

בנסיבות חריגות רשאי המנהל הכללי של הספרייה לחסום את הגישה לתוכן ספציפי בארכיון האינטרנט לכלל המשתמשים, הן מתוך בניין הספרייה והן מחוצה לו. נסיבות אלה מפורטות בסעיף 4(ג) לתקנות הארכוב וכוללות את המקרים הבאים:

(א) פריט שמופיע בו תוכן אסור בהחזקה לפי דין, בהתאם לקביעה שקבע בית משפט.

(ב) פריט שניתנה לגביו הוראה מפורשת מאת בית משפט שלא לפרסמו או להסירו מאתר האינטרנט שממנו הועתק הפריט, או מארכיון האינטרנט של הספרייה, או להגביל את הגישה אליו באתר האינטרנט שממנו הועתק הפריט, או בארכיון האינטרנט של הספרייה.

(ג) הוראה מפורשת מטעם הצנזורה, כמשמעותה לפי תקנות ההגנה (שעת-חירום), 1945 לאסור על פרסומו או להסירו.

(ד) פריט שפורסם תוך הפרת חובת סודיות הקבועה בדין באשר לענייניו הפרטיים של אדם, ובלבד שמידע זה לא פורסם במסגרת פרסום עיתונאי או חדשותי.

(ה) פריט שנטען לגביו שתכנו או פרסומו הם עוולה או עבירה או הפרת זכות קניין רוחני.

חסימת הגישה לפריט במקרים המפורטים בסעיפים (ד) ו-(ה) לעיל כפופה לשיקול דעת המנהל הכללי של הספרייה הלאומית כמפורט בתקנות.