וְאֶת שְׁמֶךָ אֲנִי אֶשָּׂא עַל כַּנְפֵי הַשִּׁירָה. מֵעֵבֶר גְּבוּל-יוֹבְלִים אֶטָּעֶנּוּ, וּלְמֶרְחַק הֶעָתִיד הַמָּלֵא תַּעֲלוּמוֹת מְלֵא נֹעַם וָזִיו אֲבִיאֶנּוּ.
וּכְיִקְרַת הַפְּנִינִים תּוֹךְ נִבְכֵי תְּהוֹם רַבָּה, כִּנְשִׁיקָה חֲרֵדָה לַכַּלָּה, מִשְׁמֶרֶת-עוֹלָמִים אָנֹכִי אֶתְּנֶנּוּ לְעֵת יוֹתֵר טוֹבָה וּלְדוֹר מְאֹד נַעֲלֶה. |
וַיְחִי שְׁמֵךְ וְיִפְרַח, וַאֲבִיבוֹ – עוֹלָמִים בִּנְגֹהוֹת עֲטַרְתּוֹ לוֹ נָאֲוָה, לוֹ יְפַלֵּל כָּל לֵב וְתִכְרַע כָּל בֶּרֶךְ בְּמַמְלֶכֶת הַיֹּפִי וְהָאַהֲבָה.
|