בּוֹ בַּמַּעְדֵּר בּוֹ עִסֵּיתָ כַּפֶּיךָ,
קְשִׁי הַיַּבֶּלֶת וְסַפַּחַת בָּעוֹר,
הֵן בְּפַלֵּג תְּעָלוֹת לְעֵצֶיךָ,
הֵן בְּצֵאתְךָ לְנַכֵּשׁ, לַעֲקֹר,
בַּחֲפִירַת בּוֹר-שָׁתִיל בְּמוֹ גָּן,
בַּחֲצִיבַת קַן-עַמּוּד שֶׁל גָּדֵר, –
בּוֹ בַּמַּעְדֵּר!
בּוֹ בַּמַּעְדֵּר גַּם כָּרִינוּ הַקֶּבֶר,
חֶרֶשׁ חָצַבְנוּ בִּנְיַן עֲדֵי-עַד.
בְּבֵית עוֹלָמֵנוּ – נִשְׁקָף לְכָל עֵבֶר ...
דֶּמַע? אֵין דֶּמַע, לֹא רָעֲדָה יָד.
בַּתַּקָּלָה לֹא תִּרְאֵנוּ עֵין-צָר!
כָּךְ כּוֹרִים אָנוּ פֹּה קֶבֶר-חָבֵר, –
בּוֹ בַּמַּעְדֵּר. |
בּוֹ בַּמַּעְדֵּר חֲפִירוֹת הֶעֱמַקְנוּ,
גֶּדֶר קִבּוּץ שֶׁעָלָה עַל קַרְקַע,
סֶלַע הִתִּיז נִיצוֹצוֹת כִּי נִזְעָקְנוּ,
נֶאֱנָחָה אֲדָמָה לַמַּכָּה.
אֶרֶץ נִקְנֵית בַּזֵּעָה וּבַדָּם!
שֶׁבַח לַכְּלִי הַחוֹדֵר-הַנּוֹקֵר, –
לוֹ לַמַּעְדֵּר!
בּוֹ בַּמַּעְדֵּר נְיַשֵּר אֶל מוּל שֶׁמֶש
מַעֲנִיּוֹת לֶעָתִיד הָרָחוֹק,
וּבִנְתִיבוֹת עוֹלָמִים לְלֹא כֶּמֶשׁ
יַעַל זַרְעֵנוּ בְּשָׂדֶה לִבְלִי-חֹק
בַּחֲרִיצִים נְפַלְּסֵמוֹ בָּאוֹן
אֶל הֶעָתִיד הַמְמַשְׁמֵשׁ וָעֵר, -
בּוֹ בַּמַּעְדֵּר!
|
