Gallery > Judaica > Shemita Debate of 5649 (1889)

Shemita Debate of 5649 (1889)

In 5638 (1878), the first colony Petah Tikva was established by a group from Jerusalem, who wished to observe the Laws and customs of the Land of Israel. Because of many difficulties the place was abandoned in 5642 (1882). So the residents had not dealt with sabbatical commandment that applies the same year. In the following years the early settlements of Rishon Lezion, Rosh Pina, Zichron Yaacov and Yesod Hamaala were established and Petah Tikva was renewed. The colony Ekron (Mazkeret Batya) was established at the initiative of Baron Rothschild. And the colony Gedera was set up by the Bilu organization. Early settlements in the early years were supported by the existence Lovers of Zion movement and especially by Baron Rothschild.
 
Prior to the Shemita year 5649 (1889) began discussions on the possibility of the young colonies sabbatical commandment. Hovevy Zion wanted Colonies to contiue to grow and not working the land for a year will fear loss of sales markets. They have sought to find a Halachic solution and contiue to work the land during the seventh year. The Rabbis in Russia were divided over whether to allow the sale of the lad to non-Jews to expropriate the sanctity and allow work as other any year. The Ashkenazi Rabbi's of Jerusalem were opposed for various reasons to the sale permit, they argued that the Baron could support the colonies also the shmita year and it's not a necessity to work. In the end the land was sold  by the court of the Rishon LeZion in Jerusalem. most of the colonies were relying on this permit to work the land.

 

  • 1. וזה דבר השמיטה, טבת תרמ"ח
  • 2. מכתב ראשון של הרב יצחק אלחנן ספקטור לרב שמואל מוהליבר, ג' אדר תרמ"ח
  • 3. מכתב ראשון של הרב יצחק אלחנן ספקטור לרב שמואל מוהליבר, ג' אדר תרמ"ח
  • 4. מכתב ראשון של הרב יצחק אלחנן ספקטור לרב שמואל מוהליבר, ג' אדר תרמ"ח
  • 5. מכתב שני של הרב יצחק אלחנן ספקטור לרב שמואל מוהליבר, ד' סיוון תרמ"ח
  • 6. מכתב שני של הרב יצחק אלחנן ספקטור לרב שמואל מוהליבר, ד' סיוון תרמ"ח
  • 7. מכתב שני של הרב יצחק אלחנן ספקטור לרב שמואל מוהליבר, ד' סיוון תרמ"ח
  • 8. קול מהיכל. כרוז של רבני ירושלים, מצרפים עליהם הרב יהושע ליב דיסקין והרב שמואל סלאנט. ד' מרחשוון תרמ"ט
  • 9. לא עת לחשות. כרוז של הרב מרדכי גימפל יפה מיהוד. ירושלים א' מנחם אב תרמ"ט
  • 10. לא עת לחשות. כרוז של הרב מרדכי גימפל יפה מיהוד. ירושלים א' מנחם אב תרמ"ט

 

1. וזה דבר השמיטה, טבת תרמ"ח.
כרוז, גודל 35 ס"מ

הרב אברהם דב הכהן, יליד צפת ורב לשעבר של הקהילה האשכנזית בקהיר, מעורר את השאלה האם השביעית בימינו היא מדאורייתא – ציווי תורה, או מדרבנן – גזירת חכמים הנמצאת בדרגה פחותה יותר? ואם אכן השמיטה היא מדרבנן האם ניתן למצוא היתר לעבוד את האדמה בשנת השמיטה הקרבה שנת תרמ"ט.

למחבר נודע שהרב מקובנה, הרב יצחק אלחנן ספקטור, נוטה להתיר את עיבוד האדמה אם הקרקע נמכרה לנוכרי אבל הוא מתנה היתר זה בהצטרפותם של שלושה רבנים נוספים. המחבר פונה לרבנים שונים כדי שיחוו דעתם בשאלה זו.

 

2 - 4. מכתב ראשון של הרב יצחק אלחנן ספקטור לרב שמואל מוהליבר, ג' אדר תרמ"ח.
דף כתוב משני צדדיו, מקופל 20x26 ס"מ

במכתבו מבקש הרב ספקטור:

"בקשתי את מעלת כבוד תורתו שיהיו מטובו לחקור בתמן [שם בארץ ישראל]} שיודעו לו מצב עניין הזה על פי איש נאמן למעלת כבוד תורתו, איך הוא תשלומי המס שם ויודיעו על בוריו זה כי נצרך לי זה על פי כמה טעמים. ויהיו מטובו לשלוח לי זה. ואז נתיישב ביחד בזה העניין וד' יהיה בעזרנו שלא נכשל בדבר הלכה".

מן המכתב משתמע כי הרב ספקטור נוטה להתיר את מכירת הקרקעות לגוי כדי לאפשר את עיבודן אך מעוניין לקבל פרטים נוספים.

 

5 - 7. מכתב שני של הרב יצחק אלחנן ספקטור לרב שמואל מוהליבר, ד' סיוון תרמ"ח.
דף כתוב משני צדדיו, מקופל 20x26 ס"מ

הרב ספקטור מספר על התנגדותו של הרב שמואל סלנט – רב הקהילה האשכנזית בירושלים למכירת הקרקעות. ר' שמואל סלנט רואה במכירה פיקציה הלכתית שלא תוכל לעמוד בבחינה משפטית מדוקדקת משום שמכירה זו אינה קבילה בטאבו, ולפיכך אינה מסייעת גם לנושא השמיטה. הרב ספקטור היה בטוח בצדקתו ולא טרח לענות לרבני ירושלים.

"הנני להודיעו כי הגיעני מכתב מהרב הגאון ר"ש (שמואל) סלאנט שכותב כי בא לירושלים עה"ק דר' גולדברג בשליחות השר הנדיב דפריז, והוא שיעשה שטר מכירה על דבר השביעית בבית הדין דשם. וכותב הרב הגאון ר"ש כי אינו מסכים לזה. לפי דכל שטר דאינו עשוי בערכותיהם אין בו ממשות כלל ועל כן יהיה המכירה בערכותיהם דווקא. ואנוכי השבתי כי מספיק דיהא המכירה בב"ד של ישראל וכמו שהארכתי בבאור העניין בקונטרוס ב"ה. ותיכף אחר זה הגיעני מכתבים מן כל הרבנים דכולל פרושים ובב"ד דשם וחתומים עד"ז [על דבר זה] שבעה עשר חתומים הצועקים עלי בקולי קולות על מה שיצאתי בהיתר ע"ד שביעית ומוכיחים ע"ז בתוכחות וגם אומרים כי אין בזה שום חשש נפשות כלל והדחק ואדרבה זה טובת-הארץ והכלל. וכדרכם ברוב דברים וטענות עלי, ולא השבתי להם כלל".

 

8.קול מהיכל. כרוז של רבני ירושלים, מצרפים עליהם הרב יהושע ליב דיסקין והרב שמואל סלאנט. ד' מרחשוון תרמ"ט.
כרוז, גודל 35 ס"מ

הרבנים פונים בקריאה נרגשת ליהודי התפוצות שיסייעו לשומרי השביעית מבחינת כלכלית.

"שנת השמיטה כי באה ואחינו הקולניסתים (בני המושבות) הישרים החרדים לדבר ד' בכל אות נפשם קיבלו עליהם את האיסור אשר יצא מאת חכמי ורבני עיר הקודש לאסור כל עבודה בשדה, האסור בשביעית בלא שום הוראת היתר כלל וכלל. עתה בוא העת הטובה והמוכשרת  לנו להקים מצוות הארץ כחוק לבלתי תקיא הארץ את יושביה חלילה".

בהודעתם של הרב יהושע ליב דיסקין והרב שמואל סלאנט מודגש: "אין שום היתר לחרוש ולזרוע, לקצור ולנטוע אין על ידי עצמו ואין על ידי נוכרי, לבד מעבודת האילנות לאוקמי (להעמיד) האילנות שזה מותר מצד הדין".

הרבנים דיסקין וסלנט אוסרים כל פעילות חקלאית בשנת השמיטה למעט אותן עבודות שהתירו חכמים שהן לקיומו הבסיסי של העץ.

 

9 - 10. לא עת לחשות. כרוז של הרב מרדכי גימפל יפה מיהוד. ירושלים א' מנחם אב תרמ"ט.
כרוז על דף מודפס משני צדדיו, 35 ס"מ

הרב יפה מספר על סבלם של אנשי עקרון (מזכרת בתיה) שקיבלו על עצמם לא לעבוד בשנת השמיטה ולכן הפסיק הברון רוטשילד את תמיכתו בהם והציע להם לקחת הלוואה בירושלים.

הרב יפה מנסה לגשר בין הצדדים הניצים ומציין שאנשי עקרון קיימו את שביתת הארץ לא כהתגרות בברון אלא מתוך רצון לקיים את מצוות השביעית על־פי פסיקתם של רבני ירושלים שגם הם מעוניינים בפיתוחה של הארץ. עוד מבקש הרב יפה להפיץ את הכרוז בין העיתונים העבריים.