מודעה הפונה אל ראשי המדינה נגד ההחלטה לגייס נשים לצה"ל. המודעה פורסמה בשנת 1951.

המודעה נכתבה על ידי "בנות הכואבות את כאב האומה", המצרות על חוק גיוס נשים. בצד שמאל של המודעה מופיע קטע מעיתון "במחנה" -- עיתון צבאי לחיילים. בקריקטורה נראים חיילת ושני גברים שמנסים להציץ מתחת לחצאיתה. מעל לקריקטורה מסופר על שבוע נופש שיש לחיילים בכל הדרגות יחד. בין היתר, שבוע נופש זה מאופיין במפגש בין חיילים לחיילות ובהשפעות האפשריות של המפגש -- שברון לב או חתונה. הקריקטורה מוסיפה פן נוסף ושובב לאופי המפגש. 
המודעה מציגה את הקריקטורה והסיפור על שבוע הנופש כחרפה והידרדרות מוסרית. לפי כותבות המודעה, דף זה בעיתון מוכיח שגיוס הבנות לצה"ל מוביל את הבנות לפריצות ולמקומות לא-מוסריים. עוד נכתב, כי נוסף על המתרחש בצבא עצמו, הגיוס נוטל את רגש הצניעות מהבנות ובכך גם את הרצון והשאיפה להיות אם בישראל.  לפי הכותבות, מצב זה בעייתי מאוד ועלול להשפיע על מספר הילדים הנולדים ואף לגרום לפער דמוגרפי בין היהודים לערבים בארץ. 

הנשים לקחו חלק במאמץ הצבאי והמלחמתי לאורך כל תקופת הקמת המדינה והתקופות שקדמו לה. לאחר קום המדינה והקמת צה"ל נקבע שעל הנשים להתגייס לצה"ל, לח"ן- חיל הנשים. בחיל זה שירתו נשים בתפקידים רבים, אך לא בתפקידי לחימה. מצב זה השתנה לאורך השנים, בעקבות קובלנות ובג"צים שונים, והיום נשים יכולות לשרת גם ביחידות קרביות בצה"ל. 
למרות חובת הגיוס לנשים בימינו, ישנה   אפשרות לנשים דתיות להצהיר על דתיותן בפני הרבנות ובכך לקבל פטור משירות בצה"ל. נערות רבות שמקבלות פטור זה מתנדבות במסגרת השירות הלאומי.