ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
גדול דעה / ר' דוד בוזגלו גְּדוֹל דֵּעָה לוֹ אַבִּיעָה מִזְמוֹר לְתוֹדָה כִּי זִיו הוֹדוֹ חָל עַל עַבְדּוֹ עַם אֲשֶׁר פָּדָה יוֹם לְעֵינָיו שָׂם לְפָנָיו תּוֹרָה וּתְעוּדָה עִם טוֹטָפוֹת הַמְצָרְפוֹת מַחֲשָׁב וְחֶמְדָּה אַחַת הִיא צִיץ לְתִפְאָרָה רַבַּת קְדֻשָּׁה בָּהּ כָּל מַחֲשָׁבָה זָרָה חָלְפָה וְחָלְשָׁה וּבָהּ עַל כָּל נִזְרֹק מָרָה חֶרְפָּה וּבוּשָׁה אַשְׁרֵי הָעָם אֲשֶׁר נֹעַם יָהּ לוֹ מוֹרָשָׁה זֹאת הַתּוֹרָה הַמְּפֹאָרָה הִיא בַּת כְּבוּדָה וְאוֹת עַל יַד שְׂמֹאל דִּינוֹ קָדוֹשׁ גְּבוּלוֹ וְאִישׁ אִטֵּר יַד יְמִינוֹ יַנַּח לִשְׂמֹאלוֹ מוּל הַלֵּב כִּי שָׁם שָׂם קִנּוֹ שָׂטָן וְחֵילוֹ וּבָהּ הָאוֹת שָׁם לְהַלְאוֹת כֹּחוֹ וְחֵילוֹ וְאָז לֵב רָע לֹא יַחֲמֹד רָע כָּךְ הִיא הַמִּדָּה |
|
פיוט לבר-מצווה פרי עטו של אחד מגדולי פייטני מרוקו בדור האחרון ממש – ר' דוד בוזגלו (1903-1975), אשר כרגיל בשיריו אינו חתום בשמו באקרוסטיכון. השיר ממוקד כולו במצווה המזוהה ביותר עם שלב הכניסה לעול תורה ומצוות, הלא היא מצוות תפילין; אולם הפייטן אינו מסתפק בשבח המצווה ובדברי עידוד לקיומה, אלא אף עושה בפרטיה ההלכתיים-רעיוניים שימוש צורני, כיסוד המארגן את שירו: השיר בנוי שלוש מחרוזות, אשר את הראשונה בהן יש לראות כמעין פזמון. מחרוזת זו שונה במבנה החריזה שבה, שכן כל טור מתחלק בה לשלוש צלעיות, כאשר לשתי הראשונות חרוז פנימי עצמאי, בעוד השלישית חריזתה קבועה והולכת מטור לטור – בניגוד למחרוזות שלאחריה, אשר בחלקן העיקרי כל טור מתחלק לשתי צלעות, שלכל אחת מהן חרוז קבוע. אולם החריזה השונה אינה אלא לבוש חיצוני לאבחנה הפנימית במישור התוכן: אותו פזמון מתייחס לתפילין כמכלול, גם כאשר הוא חותם בהצגת שני פניה של המצווה, המגולמים בתפילין של ראש מזה, ובתפילין של יד מזה: הראשונות מכוונות כנגד המוח ('מַחֲשָׁב'), והשניות כנגד הלב ('חֶמְדָּה'): "יוֹם לְעֵינָיו / שָׂם לְפָנָיו / תּוֹרָה וּתְעוּדָה // עִם טוֹטָפוֹת / הַמְצָרְפוֹת / מַחֲשָׁב וְחֶמְדָּה". שתי המחרוזות הבאות, לעומת זאת, מוקדשות כל אחת לצד אחר במצווה, בהתאם לחלוקה העקרונית שבין תפילין של ראש ותפילין של יד: המחרוזת השנייה מוקדשת למאבק היומיומי במחשבה הזרה, בעוד השלישית מוקדשת למאבק ביצר הרע; כך נעשים בשירנו פרטי הלכה לאבני בניין שיריות. |
| • גְּדוֹל דֵּעָה לוֹ אַבִּיעָה מִזְמוֹר לְתוֹדָה – הפייטן פותח שירו בהכרזה על מושא השיר, הקדוש ברוך הוא, המכונה 'גְּדוֹל דֵּעָה' על פי ברכת 'יוצר' (הברכה הראשונה שלפני קריאת שמע של שחרית): "אֵל בָּרוּךְ גְּדוֹל דֵּעָה / הֵכִין וּפָעַל זָהֳרֵי חַמָּה". הצירוף 'מִזְמוֹר לְתוֹדָה' הוא על פי הכותרת של אחד ממזמורי תהלים (ק, א): מִזְמוֹר לְתוֹדָה הָרִיעוּ לַה' כָּל הָאָרֶץ. • כִּי זִיו הוֹדוֹ חָל עַל עַבְדּוֹ עַם אֲשֶׁר פָּדָה – השבח לאל הוא על שום שהוא משרה מזיוו ואורו על עם ישראל, עבדיו, אותם פדה וגאל ממצרים. • יוֹם לְעֵינָיו שָׂם לְפָנָיו תּוֹרָה וּתְעוּדָה – ביום זה בו מושר השיר – יום שמחת בר-המצווה, כמשתמע מן ההמשך – שם הנער לנגד עיניו את תורת האל. 'תְעוּדָה' מלשון ייעוד, כשם נרדף לתורה, על פי ישעיהו ח, טז: צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי. • עִם טוֹטָפוֹת הַמְצָרְפוֹת מַחֲשָׁב וְחֶמְדָּה – ביום זה עומדת לנגד עיני הנער לא רק התורה בכללותה, אלא גם מצווה מסוימת בתוכה, המזוהה יותר מכל עם יום הכניסה בעול מצוות – מצוות תפילין ('טוֹטָפוֹת' – על פי הפסוק המצווה על התפילין בספר דברים ו, ח: וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ) – שנועדה לזכך ולצרוף את מחשבותיו ואת מאווייו. התפילין פועלות על המחשבה ועל הרגש על ידי מקום ההנחה שלהן בגוף – בראש, ובזרוע כנגד הלב. וראו שולחן ערוך (או"ח סי' כה, סעיף ה): "יכוין בהנחתם... על הזרוע כנגד הלב, ועל הראש כנגד המוח... וישתעבד להקב"ה הנשמה שהיא במוח, וגם הלב שהוא עיקר התאוות והמחשבות, ובזה יזכור הבורא וימעיט הנאותיו". את החלוקה הסמלית בין תפילין של ראש הפועלות על המחשבה, ותפילין של יד הפועלות על הרגש, מפתח הפייטן בשתי המחרוזות הבאות, המוקדשות כל אחת לאחד משני הפנים שבתפילין. • אַחַת הִיא צִיץ לְתִפְאָרָה רַבַּת קְדֻשָּׁה – אחת מן ה'טוֹטָפוֹת' היא כציץ תפארת, וקדושתה רבה. הפייטן מתכוון בזה לתפילין של ראש, המונחות על הראש כציץ על מצחו של הכהן (לקשר שבין 'צִיץ' ו'תִפְאָרָה' ראו ישעיהו כח, א). הטורים הבאים ממשיכים לעסוק בתפילין של ראש בהתאם לחלוקה שתוארה לעיל. • בָּהּ כָּל מַחֲשָׁבָה זָרָה חָלְפָה וְחָלְשָׁה – בזכות התפילין של ראש מוכנעות כל המחשבות הזרות המסיטות את האדם מדרך הישר. • וּבָהּ עַל כָּל נִזְרֹק מָרָה חֶרְפָּה וּבוּשָׁה – נראה שרומז לדרשת התלמוד הבבלי (ברכות ו, ע"א): "ומנין שהתפילין עוז הם לישראל? דכתיב : 'וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך' (דברים כח, י), ותניא [=ושנינו על כך בברייתא, שהיא מקור תנאי שלא נכלל במשנה]: רבי אליעזר הגדול אומר: אלו תפילין שבראש". תפילין של ראש מאפשרות להטיל אימה על עמים המצרים לישראל. • אַשְׁרֵי הָעָם אֲשֶׁר נֹעַם יָהּ לוֹ מוֹרָשָׁה – השבח לעם ישראל, שתורת ה' ('נֹעַם יָהּ'. ברוח דברי רב אמי בתלמוד הבבלי, עירובין נד, ע"א) היא תורתו. כאמור בדברים לג, ד: תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. • זֹאת הַתּוֹרָה הַמְּפֹאָרָה הִיא בַּת כְּבוּדָה – התורה המהוללת והנאה יקרה כבת מכובדת, כבת מלך – מלך מלכי המלכים. פרפראזה על תהלים (מה, יד): כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ. • וְאוֹת עַל יַד שְׂמֹאל דִּינוֹ קָדוֹשׁ גְּבוּלוֹ – ומי שתפילין, שנקראו 'אוֹת' (דברים ו, ח: וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ), מונח על יד שמאלו, חי בקדושה. • וְאִישׁ אִטֵּר יַד יְמִינוֹ יַנַּח לִשְׂמֹאלוֹ – הטור מתייחס לשאלה ההלכתית באיזו יד צריך אדם שמאלי (אִטֵּר יַד יְמִינוֹ) להניח תפילין של יד, וניתן להבינו בשני אופנים: א. אדם שמאלי יניח בכל זאת ביד שמאל, כרוב הציבור. ב. אדם שמאלי 'יעזוב' את יד שמאלו ('יַנַּח לִשְׂמֹאלוֹ' – משחק מילים על משמעויותיה השונות של המילה 'יַנַּח' בהקשר של השיר: הנחת תפילין מזה ועזיבה מזה), ויניח תפילין של יד על יד ימינו. שתי האפשרויות מופיעות בהלכה, ככתוב למשל בשולחן ערוך (או"ח, סי' כז, סעיף ו): "ואטר יד ימינו – אם עושה כל מלאכתו בשמאלו, מניח בשמאלו שהוא ימין של כל אדם. ואם שולט בשתי ידיו, מניח בשמאל כל אדם. ואם כותב בימינו, ושאר כל מעשיו עושה בשמאלו, או כותב בשמאל ושאר כל מעשיו עושה בימין, יש אומרים שיניח תפילין ביד שתש כח, דבעינן יד כהה [=יד חלשה], ויש אומרים שהיד שכותב בה היא חשובה ימין לענין זה ומניח תפילין ביד שכנגדה". • מוּל הַלֵּב כִּי שָׁם שָׂם קִנּוֹ שָׂטָן וְחֵילוֹ – יהא דינו של אדם שמאלי אשר יהא, העיקר הוא שהתפילין יהיו מונחות כנגד הלב, מקום בו שוכן 'שָׂטָן וְחֵילוֹ' – כלומר, יצר הרע, שהוא שליחם של כוחות הרע המנסים להטות את האדם מדרך הטוב. • וּבָהּ הָאוֹת שָׁם לְהַלְאוֹת כֹּחוֹ וְחֵילוֹ – לתפילין של יד כוח מיוחד להחליש את היצר הרע, כפי שצוין במקור שהובא לעיל מן השולחן ערוך (או"ח, סי' כה, סעיף ה): "יכוין בהנחתם... על הזרוע כנגד הלב... שהוא עיקר התאוות והמחשבות, ובזה יזכור הבורא וימעיט הנאותיו". • וְאָז לֵב רָע לֹא יַחֲמֹד רָע כָּךְ הִיא הַמִּדָּה – בזכות התפילין לא יתאווה ליבו לעשות רע; כך ראוי. כָּךְ הִיא הַמִּדָּה היא מטבע לשון חז"לית. ראו למשל בראשית רבה, פר' עה, ח. |
| כותר |
גדול דעה |
|---|---|
| מעגל החיים |
בר מצווה |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
