audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

שער פתח דודי

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו התזמורת האנדלוסית , חיים לוק
  • 2.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו טל תוחמה, מרדכי עזרן
  • 3.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו ליאור אלמליח, מיכה שטרית
  • 4.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו משה אלפסי
  • 5.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו עמיר בניון
  • 6.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו פבריס סעדון
  • 7.
    עכשווי - ישראל חיים פרחי
  • 8.
    עכשווי - ישראל יאיר הראל, מירב בן דוד
  • 9.
    עכשווי - ישראל מיתרי דוד
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר שער פתח דודי
מעגל השנה לכל עת;שבת;שירת הבקשות
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • שַׁעַר פְּתַח דּוֹדִי – הרעיה, המסמלת את עם ישראל הנרדף ע"י אויביו, מתדפקת על השער הנעול ומבקשת מהדוד, הוא הקב"ה, שיפתח את השער ויגאל אותה ממצוקתה. התדפקות הרעיה על השער היא מעין היפוך של הפסוק קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי (שיר השירים ה, ב).
    • כִּי נִבְהֲלָה נַפְשִׁי – הלשון על פי תהלים ו, ד: וְנַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאֹד וְאַתָּה ה' עַד מָתָי.
    • נִשְׂעֲרָה שַׂעַר – נפשי סוערת ומבוהלת. הלשון על פי יחזקאל כז, לה: וּמַלְכֵיהֶם שָׂעֲרוּ שַׂעַר רָעֲמוּ פָּנִים. חילוף האותיות: סער–שער, מרמז על בהלה שגורמת לשיער לסמור.
    • לִי לָעֲגָה שִׁפְחַת אִמִּי – הגר, שפחת שרה, המסמלת את בני ישמעאל המוסלמים המתנכלים לעם ישראל ולועגים לו, כפי שלעגה הגר שפחת שרה לשרה: וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ (בראשית טז, ד).
    • יַעַן שְׁמֹעַ אֵל קוֹל צַעֲקַת נַעַר – האל שמע את צעקתו של ישמעאל, שעמד למות מצמא, בעת שגורש עם אמו מבית שרה. כמתואר בבראשית כא, יז: וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת קוֹל הַנַּעַר וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלֹהִים אֶל הָגָר מִן הַשָּׁמַיִם וַיּאמֶר לָהּ מַה לָּךְ הָגָר אַל תִּירְאִי כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם. אותה שמיעה הולידה את כל צאצאי ישמעאל, המצרים מאז לישראל.
    • מִנִּי חֲצוֹת לַיְלָה פֶּרֶא רְדָפַנִי – הפרא מסמל את בני ישמעאל, המוסלמים, על פי תיאורו של ישמעאל בבראשית (טז, יב). חצות לילה מסמל את שיא חשכת הגלות וגם את אמצע, מחצית שנות הגלות שעברו על ישראל עד לזמן כתיבת השיר. במחצית מאותן שנות גלות נרדפו ישראל ע"י המוסלמים שעלו לשלטון באמצע שנות הגלות שעברו מן החורבן עד לזמן כתיבת השיר.
    • אַחְרֵי אֲשֶׁר רָמַס אוֹתִי חֲזִיר יַעַר – המוסלמים, בני ישמעאל הפרא, רודפים את הרעיה אחרי תקופה ארוכה שעונתה בידי חזיר היער. חזיר היער מסמל את הנוצרים, רומי ואדום, בני עשיו, שהמדרש (בראשית רבה סה) מדמה אותו לחזיר.
    • הַקֵּץ אֲשֶׁר נֶחְתַּם – הקץ הוא עת הגאולה, קץ הגלות. קץ הגאולה סתום ולא ידוע, ואין מי שיפרש ויגלה את מועד הגאולה, כפי שמופיע מספר פעמים בנבואותיו של דניאל: וַיֹּאמֶר לֵךְ דָּנִיֵּאל כִּי סְתֻמִים וַחֲתֻמִים הַדְּבָרִים עַד עֵת קֵץ (דניאל יב, ט).
    • הוֹסִיף עֲלֵי מַכְאוֹב לִבִּי – קץ הגלות נסתם ממני, דבר המוסיף על מכאובי.
    • וַאֲנִי בַעַר – ואיני יודע למצוא ולגלות את מועד הגאולה. הלשון על פי תהלים עג, כב: וַאֲנִי בַעַר וְלֹא אֵדָע.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?