דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

12 פיוטים נבחרים

צוות האתר

13/12/2018

תקציר המאמר


שנים עשר פיוטים נבחרים אשר כל אחד מהם כשלעצמו מייצג היבט אחד או יותר של אותה שירה מפוארה - אם מבחינת ההקשר ההיסטורי וזמנו של אותו פיוט, אם מבחינת תכנו של הפיוט או מחברו ואם מצד תפוצתו וריבוי לחניו בקהילות ישראל השונות.

לתקציר המלא

​לפניכם שנים עשר פיוטים נבחרים החורזים יחד את מחרוזת פניניה של השירה העברית, ואשר כל אחד מהם כשלעצמו מייצג היבט אחד או יותר של אותה שירה מפוארה - אם מבחינת ההקשר ההיסטורי וזמנו של אותו פיוט, אם מבחינת תכנו של הפיוט או מחברו ואם מצד תפוצתו וריבוי לחניו בקהילות ישראל השונות. אם תרצו, אלו הן אבני הבנין של הפיוט בעם ישראל לדורותיו, למן הפיוט הקדום ועד ימינו אנו. 

_DSC0080.jpg

 ​

  1. 1. אל אדון / לא ידוע

פיוט קדום המושר בתפילת שחרית של שבת ושל חג בכל הקהילות, על אף שתוכנו אינו מעיד על כך שנכתב כפיוט לשבת דווקא. זהו אחד מן הפיוטים הקדומים ביותר הידועים לנו ומשערים שהוא מתקופת הפיוט הארץ ישראלי הקדום, מן המאות הראשונות לספירה. הפיוט בנוי לפי סדר הא"ב ואינו מחורז, עובדה התומכת בהשערה על קדמותו. עיצובו ההדור והחגיגי, תכנו המרהיב ומקצבו הסימטרי עולים בקנה אחד עם התמונה הקוסמית ההרמונית המצטיירת בו: האל בורא היקום ובייחוד בורא המאורות, המשפיע מטובו המופלא על הבריות וזוכה על כן להיות משובח ומהולל על ידן, בייחוד על ידי הבריות השמימיות הסובבות את כסא הכבוד.

למילות הפיוט, לפרושו ולביצועו​

 

2. דרור יקרא / ר' דונש בן לברט

אחד משירי השבת הידועים והנפוצים ביותר בכל קהילות ישראל לאורך הדורות. זהו ככל הנראה השיר הראשון שנכתב במיוחד כשיר לשבת, ולא כפיוט שנועד להשתלב בתפילה או בבית הכנסת.

מחבר הפיוט הוא דונש בן לברט, משורר ובלשן בן המאה העשירית בספרד, תלמידו של ר' סעדיה גאון שעבר לספרד ובה פעל. הוא נחשב לחלוץ שיטת המשקל הכמותי בשירה העברית.

השיר פרץ אל התודעה הישראלית הציבורית עם ביצועו ההיסטורי של שלמה בר והברירה הטבעית, לפני יותר מ-30 שנה, שבו עיבד ושר את אחד מלחניו התימניים המסורתיים של הפיוט. לשלמה בר נזקפת זכות ראשונים של הובלת המהלך התרבותי של שילוב הפיוט והמוסיקה של הקהילות הספרדיות בעולם התרבות הישראלי.

​למילות הפיוט, לפרושו ולביצועו 

44.jpg

 ונציה, בראגדין, תק"ם, 1716


3. ידידי השכחת / ר' יהודה הלוי

אחד משיריו המפורסמים ביותר של ר' יהודה הלוי, מגדולי משוררי ספרד במאה ה-12. בעקבות שיר השירים ודברי הנביאים, וכמו בשירים רבים אחרים, גם כאן מדומים יחסי האל ועם ישראל ליחסים שבין אוהב ואהובתו, איש ואשתו.

יעודו של השיר במקור היה כ'רשות' לתפילת 'נשמת כל חי' בחג הפסח, אולם בימינו מושר השיר בכל עת, ולבד מקהילות בבל ומרוקו, זכה השיר גם ללחנים וביצועים מחודשים של אמנים בני זמננו, דוגמת אתי אנקרי.

למילות הפיוט, לפרושו ולביצועו

 

4. שחר אבקשך / ר' שלמה אבן גבירול

אחד מפיוטי ה"רשות" ל"נשמת" אותם חיבר המשורר והפילוסוף ר' שלמה אבן גבירול, בן המאה ה-11, מגדולי משוררי ספרד. השיר נכנס לרפרטואר שירת הבקשות של יהודי מרוקו וחלב. פיוטים רבים של רשב"ג כלולים בסדר התפילה על נוסחיו השונים, רובם בתפילות הימים הנוראים. הידוע ביניהם הוא פיוטו הפילוסופי הגדול, "כתר מלכות", שנאמר ביום הכיפורים בקהילות שונות.

רשב"ג שהיה ידוע חולי וחייו היו רצופי סבל ותלאות, הספיק לחבר בחייו הקצרים (נפטר סביב שנתו ה-30) מאות פיוטים, רבים מהם "רשויות", שכמו שיר זה הם שירים אישיים מאד, שירה של שיחת היחיד עם בוראו ועם נשמתו.

למילות הפיוט, לפרושו ולביצועו


שחר אבקשך.JPG

 

5. אחות קטנה / ר' אברהם חזן גירונדי

פיוט זה הפותח את תפילו​ת ראש השנה בנוסח יהודי ספרד וממילא פותח את השנה החדשה. השיר הוא שיר אהבה של האחות הקטנה - כנסת ישראל, אל דודה, המתארת את צרותיה וסבלותיה בחשכת הגלות. בשיר מקופלת תקווה לשנה טובה ותחינה לגאולה מהגלות, תוך הדגשת הקש​ר בל ינתק בין כנסת ישראל לדודה גואלה והוא מסתיים במלים: "תחל שנה וברכותיה".

למילות הפיוט, לפרושו ולביצועו

 

6. יגדל אלהים חי / ר' דניאל דיין

אחד הפיוטים הנפוצים בקרב קהילות ישראל, שחלקן נוהגות לזמרו עם סיום תפילת ליל השבת. מחברו של הפיוט הוא ר' דניאל בן יהודה דיין, שחי באיטליה במאה ה-13. הפיוט מבוסס על י"ג עיקרי האמונה של הרמב"ם. השיר זכה ללחנים רבים, הן מקוריים והן לחנים שהותאמו למלות השיר.

למילות הפיוט, לפרושו ולביצועו

 

7. לכה דודי / ר' שלמה הלוי אלקבץ

פיוט זה, אחד מפניני השירה היהודית, נכתב ע"י המשורר והמקובל ר' שלמה אלקבץ, מחוג מקובלי צפת במאה ה-16. הפיוט התקבל במהירות לסדר התפילות של כל קהילות ישראל, על אף שסידור התפילה היה כבר חתום ונעול, דבר המעיד על עוצמתו של פיוט מופלא זה, שנכתב ברבדים של פשט וסוד גם יחד. הפיוט הפך להיות הפיוט המרכזי בקבלת השבת וזכה ללחנים רבים, מלחנים מסורתיים עתיקים ועד ללחנים בני ימינו (הרב קרליבך ותלמידיו).

למילות הפיוט, לפרושו ולביצועו

 

8. יה רבון עלם / ר' ישראל נג'ארה

אחד מפיוטיו הנפוצים והמפורסמים ביותר של ר' ישראל נג'ארה, גדול משוררי ישראל מאז ימי תור הזהב בספרד ועד ימינו אנו, שהיה בן למגורשי ספרד ושימש כרבה של עזה במאה ה-16. ר' ישראל נג'ארה היה הראשון שפרץ את הדרך לאימוץ לחנים זרים (בעיקר טורקיים) לפיוטים ושהשפעתו על התפתחות השירה והנגינה בדורו הוא ובדורות שלאחריו היא משמעותית ביותר. אף שלשונו של הפיוט היא ארמית, הוא נעשה אהוב על כל קהילות ישראל, חלקן מזמרות אותו בשבתות ואחרות גם במועדים אחרים. השיר, שהוא שיר שבח לקב"ה, זכה ללחנים רבים, מ"ניגונים", המשתנים מחסידות לחסידות, ועד ללחנים בני זמננו וביצועים של להקות מערביות לא יהודיות בעולם כולו.

למילות הפיוט, לפרושו ולביצועו

 

9. ידיד נפש / ר' אלעזר אזכרי

פיוט דבקות וכיסופים לאל, שנתייחד לו מקום של כבוד בכל קהילות ישראל, הנוהגות לזמר אותו, עדה עדה ולחניה השונים, אם בקבלת פני השבת ובשבת עצמה, אם בתיקון חצות ובאשמורת הבוקר, בשעה שטרם עלה השחר, שעה שהיא בין חשכה לאורה. זמנים אלו הינם בעלי חשיבות מיוחדת בעם ישראל ופיוטים מעטים "זכו" להתקבל ולהיות מושרים בה.

מחברו של פיוט זה הוא ר' אלעזר אזכרי, המקובל הצפתי בן המאה ה-16, מצאצאי מגורשי ספרד, מחבר "ספר חרדים". בפיוט, הבנוי מארבעה בתים לפי ראשי התיבות של שם הוי"ה, מפעם רגש של דבקות מ"עומקא דליבא".

למילות הפיוט, לפרושו ולביצועו

 

10. אדון הכל / ר' שלום שבזי

פיוט מרכזי במסורת תימן, המושר בשבתות ובשמחות. הפיוט נכתב ע"י ר' שלם שבזי, בן המאה ה-17, גדול פייטני תימן במאות האחרונות. שמו של ר' שבזי חתום בראשי התיבות - אלשבזי ש"צ (ש"צ=שוֹמרוֹ צוּרוֹ). הפיוט משמש כשיר פתיחה הפותח את השירה - הוא משורר על נשמת ישראל, השכינה והקב"ה, וחותם בציפיה לגאולת ציון במהרה.

למילות הפיוט, לפרושו ולביצועו

 

11. מלך גואל ומושיע / ר' משה חוצין

פיוט מרכזי במסורת הבבלית לחודש ניסן בכלל ולפסח במיוחד, שהפך למעין "המנון" של גאולה, המבשר על חודש ניסן וחג הפסח הקרב ובא. מחברו של הפיוט הוא החכם ר' משה ב"ר צדקה חוצין, שחי בבגדד בסוף המאה ה-18, שהיתה תחילתה של תקופת הפריחה והשגשוג בחיי התורה והרוח בבגדד. ר' משה חוצין היה פייטן פורה אך לידינו הגיעו רק עשרים וארבעה מפיוטיו - רובם שירי שבח ותהלה לאל ופיוטים לחגים. הפיוט משורר את מהלך גאולת מצרים והאירועים המרכזיים בה, במיוחד ליל יציאת מצרים והמצוות שניתנו אז ולדורות, כגאולה ראשונה שהיא "דגם מוקטן" של הגאולה האחרונה העתידה לבוא אף היא בחודש ניסן.

למילות הפיוט, לפרושו ולביצועו

 

12. אלי למה עזבתני / ר' דוד בוזגלו

פיוט מרכזי במסורת יהודי מרוקו, אותו חיבר ר' דוד בוזגלו, גדול פייטני מרוקו של הדור האחרון ומנהיגה הרוחני של הקהילה בעת שבר ומשבר עם העלייה לארץ. ר' דוד בוזגלו, פייטן ומוזיקאי, עלה ארצה בשנת 1965 ונפטר בה לאחר 10 שנים. על אף עוורונו, פעל במרץ ובמסירות רבה להנחלת מסורת השירה והפיוט והכשיר דור של פייטנים, חלקם פועל בימינו ומוריש את מורשתו לדורות הבאים אחריו. בשירו זה משלב ר' דוד בוזגלו בצורה מתוחכמת חלק מ'"ג מידות שהתורה נדרשת בהן, אך יותר מכל עולה מהשיר כ​אבו על גלות השכינה והמקדש החרב.

למילות הפיוט, לפרושו ולביצועו​

ר' דוד בוזגלו.jpgר' דוד בוזגלו​