התחברו
במשך אלפי שנים השתמשו היהודים במילה הכתובה כדי להביע את אמונותיהם הדתיות וידיעותיהם המדעיות. הם העתיקו בשקדנות ספרי תורה, סידורים, ספרי הלכה ומנהגים, וחיבורים בתחומי דת ומדע שונים. אף על פי שהעברית שימשה שפה כתובה ולא מדוברת, היהודים כתבו בעברית בהיקף רחב מאוד, אך גם במגוון רחב של שפות מקומיות. בכתבי היד גנוזים הטקסטים הקלאסיים של היהדות במצב המהימן ביותר, לפעמים בנוסח קרוב יותר למקור מנוסח הדפוס, וגם יצירות ספרות רבות שמעולם לא זכו להדפסה. בדומה לנדידת הקהילות היהודיות, כתבי היד היהודיים נדדו על פני ארצות ויבשות. חיבורים אלה, המשקפים את הידע והתרבות של העם היהודי, מצאו לבסוף מקלט בהיכלות של ספריות גדולות ובכספות של אוספים פרטיים. בימינו, כתבי היד העבריים מהווים מקור עשיר לידיעות על התרבות הרוחנית והחומרית של הקהילות היהודיות ברחבי העולם.
בעל היוזמה והחזון לקבץ בירושלים את כל כתבי היד העבריים הפזורים ברחבי העולם, באוסף כולל שישמש למחקר אקדמי ולהעשרה דתית ותרבותית, היה דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל. כיוון שהתברר שאי אפשר לאסוף פיזית את כל כתבי היד האלה, בן גוריון החליט לייסד מכון שבו יאוחסנו צילומיהם של כל כתבי-היד העבריים בעולם, וב-1950 הוקם המכון לכתבי-יד כחלק ממשרד החינוך.
מנהלו הראשון של המכון, פרופ' נחמיה אלוני, מומחה עולמי לכתבי יד עבריים, יצא למסעות רבים בספריות אירופה, בעיקר באיטליה (כולל בספריות הוותיקן), גרמניה, אוסטריה, הונגריה, צרפת וארצות השפלה. האתגרים הרבים באיסוף הצילומים – התארגנות המכון בארץ, מציאת התקציבים למימון הנסיעות והצילומים, איתור כתבי היד במדינות השונות ושיתוף הפעולה מצד הספריות לצילום כתבי היד – לא ריפו את ידיו של אלוני, המספר על בן גוריון: "זה האיש אומר ועושה ואומרים עליו שהוא נחמיה של זמננו ומתברר כי הוא גם עזרא של זמננו. ואני נחמיה צריך להיות עזרה לעזרא". לאור החזון לקבץ את אוצרות התרבות היהודית בארץ, ולאור המחזות הקשים של חורבות החיים היהודיים באירופה שאחרי מלחמת העולם השנייה, הצליח אלוני במשימתו והביא למכון צילומים של אלפי כתבי-יד.
בשנת 1963 עבר המכון לבית-הספרים הלאומי בירושלים, ושינה את שמו ל"מכון לתצלומי כתבי-היד העבריים", כשהמכון ממשיך לאסוף תצלומים של כתבי-יד במהלך השנים. המכון, חלק בלתי נפרד מהספרייה הלאומית, הפך את חזונו של בן גוריון למציאות והצליח לאסוף צילומי מיקרופילם של כ-95% מכל כתבי היד העבריים בעולם.
לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות המהירות שמאפשרות שימור, הצגה ונגישות לתוכן דיגיטלי, פתחה הספרייה הלאומית בתהליך של חידוש האוסף של צילומי כתבי היד העבריים. מיזם "כתיב", המשותף לספרייה הלאומית ולאגודת FJMS של אלברט ד' וננסי פרידברג, נועד להפוך את כתבי היד העבריים לנגישים לכל אדם מכל מקום בעולם. תמונות כתבי היד, יישמרו ויוצגו בטכנולוגיה המתקדמת ביותר ובאיכות הגבוהה ביותר וישמשו קהילות של חוקרים וקוראים.
האוסף הבינלאומי של כתבי יד עבריים דיגיטליים מתאפשר הודות לתמיכתם הנדיבה של "אגודת פרידברג לכתבי-היד היהודיים" (FJMS) ושל תכנית "ציוני דרך" במשרד ירושלים ומורשת, שמטרתה לשמר את המורשת הלאומית של ישראל.
• גישה חופשית לכל כתבי היד העבריים, באינטרנט, מהמחשב ומהמכשיר הנייד.
• מנוע חיפוש מהיר ויעיל, המאפשר חיפוש של כתבי יד על פי המאפיינים הפיסיים, התוכן, והרקע ההיסטורי והאומנותי שלהם.
• צפיין מותאם המציג את הפריסה המלאה של כתב היד וכן דפים בודדים, מתאים לתמונות ברזולוציה גבוהה, ומספק קישורים לרשומה הקטלוגית ולפריטים וחיבורים נוספים הקשורים לכתב היד.
• סביבת עבודה מותאמת אישית, הכוללת כלים המתאימים לעיבוד טקסטים ותמונות, הנבחרים על-ידי המשתמש/ת ליצירת סביבת העבודה האישית שלו/ה בהתאם להעדפותיו/ה וצרכיו/ה (מתוכנן לשלב ב' של הפרויקט).
• אפשרות לשתף ולהתייעץ עם עמיתים לצורכי מחקר, חינוך ועניין אישי.
• פנייה לכלל הספריות והאספנים ברחבי העולם וחתימה על הסכמים לדיגיטציה ולהצגת החומרים.
• בחירת כתבי היד שייסרקו מהמקור או מהמיקרופילם. הבחירה בכל אוסף נעשית בהסכמת שני הצדדים, ומתבססת על המלצות חוקרים, סטטיסטיקות שימוש, קיום העתקים קודמים, ושיקולים תקציביים.
• סריקת כתבי היד מהמקור או המיקרופילם. הסריקה מהמקור נעשית בעזרת צוותי הספריות, על-ידי צלם מקומי או צלם של הספרייה, המצלמים תמונות דיגיטליות צבעוניות, לשימור ארוך-טווח, ברזולוציה הגבוהה ביותר. הסריקה ממיקרופילם נעשית על סמך סלילי הנגטיב של הצילומים, הנסרקים בגווני אפור. התמונות נגישות באתר באיכות גבוהה.
• קבלת התמונות ובדיקתן על-ידי צוות הספרייה הלאומית.
• התוצר הסופי: תמונות ברזולוציה גבוהה באתר.
הספרייה הלאומית מזמינה שותפים מרחבי העולם – וביניהם ספריות, ארכיונים, אספנים פרטיים ונדבנים – להצטרף למיזם בינלאומי חשוב זה. עשרות ספריות ואספנים כבר הצטרפו.
