כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
[רקוד]
פרימן, מורט; שפירא, אליקום; תזמרת רקודי עם ישראלית
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
נגן שירים ברצף
-
1.
שרלה
-
2.
שרלה
-
3.
שרלה
-
4.
שרלה
נגן שירים ברצף
| תן יום אחד נשכח יומנוכי הלב גואה בגילנעלוז נשיר ונשתה נא לחיינובמחול נצא ונרימה שמחתנוכי יומנו לנו רק מתחילעוּר, נדליק שמחהעמלנו לנו לברכהעוּר, נשכח הכלניסחף בזרם המחוללנו יום לנו לילעוד ועוד נחולהבשירה נהללארץ ישראל |
| מושר לניגון הכליזמרי שֶׁרָלֶה. הניגון מכונה גם "ריקוד המספריים" על שם תנועת המלקחיים של רגלי הרוקדים. ; על ריקוד השֶׁר ועל ניגוניו מרחיב חוקר הזמר החסידי יעקב מזור: "שֶׁר" (בעברית: ריקוד המספריים; הכתיב ביידיש: שער; שערעלע) הוא אחד מריקודי החתונה של יהודי מזרח אירופה. שמו ניתן לו בגלל הכוריאוגרפיה: ריקוד של ארבעה זוגות העומדים במבנה של ריבוע אך נעים באלכסון ומתחלפים עם בני הזוג שבפינה מולם ומשרטטים כך צורת מספריים, ומכאן שם הריקוד (ראו למשל בספרו של י' סטוצ'בסקי "הכליזמרים" וכן במאמר הביקורת של יצחק ריבקינד על הספר (עיתון "הדואר", תש"ך) שהתפרסם גם כחוברת נפרדת). במהלך הריקוד יש אפשרות לאלתורים, וייתכן שהם יצרו או יוצרים וריאנטים לריקוד (אך על כך יחליטו חוקרי הריקוד). ; מנגינות הריקוד נרשמו ופורסמו תמיד עם הכותר "שֶׁר". הכליזמרים בארץ ניגנו בעיקר שתי מנגינות לריקוד הזה. אחת מהן נודעה בשם "שֶׁרָלֶה". לא ידוע לי מדוע ניתן לה הכינוי הזה. באנתולוגיה שלי "מסורת הכליזמרים בארץ ישראל" (ניגונים מס' 39 ו- 40) הבאתי את שני הלחנים המוזכרים בזֶמֶרֶשֶׁת (ר' לעיל הערה לגבי עין כרמל), אך בסדר שונה: ה"שֶׁר" לפני ה"שֶׁרָלֶה". ההסברים ללחנים כוללים מידע נוסף ממקורות שונים. ; "אזהרה": טעות ישראלית נפוצה היום בכך שקוראים לשֶׁרָלֶה בשם "ריקוד חסידי". לא מצאתי עדויות שהוא נרקד בחתונות חסידיות. לעומת זאת לפי עדות אחת מפי החוקר ריבקינד רקדו אותו הבחורים בישיבת וולוז'ין באירופה (ר' במאמר הנ"ל). לפיכך מראה תמוה הוא לראות את הרוקדים ביום הולדת ה-100 בדגניה עושים את התנועות הידועות המיוחסות (גם כן בטעות!) לריקוד החסידי. ; מוסיפה חוקרת הזמר העברי ד"ר ציפי פליישר: שרלה - יש הטוענים שהוא [ריקוד השרלה- הערת זמרשת] אינו תולדה של גלות מזרח אירופה אלא זהו ריקוד גרמני שיהודי גרמניה הביאוהו למזרח כשגורשו לשם. יש אפילו תעודות וספרות על כך. ריקוד הופעתי בעיקרו. שר - זוהי מנגינה מולדבית ("יוג") שהיהודים בחו"ל היו רוקדים לצליליה בינם לבין עצמם. היא הובאה לארץ ע"י כוריאוגרף רוסי ב-1944 והוא שלימד אותה את להקת "הפועל" (תל אביב). לאחר שנתיים הגיעה לארץ דבורה לאפטון והביאה עימה ריקוד שלטענתה הוא ריקוד חתונה של יהודי מזרח אירופה. נמצא על תקליט של ריקודי עם רוסיים בביצוע בלליקות (הקלטה אמריקאית" ; לצלילי ניגון ה"שרלה" וה"שר" נרקדו בארץ ריקודי חתונה בגרסאות שונות. בקיבוץ עין כרמל מוכר השֶׁרָלֶה כריקוד-חתונה הכולל בחלקו האחרון גם "שר" שהמעבר אליו נעשה באמצעות שלושה אקורדים. ; עוד באותה מנגינה: בואו נא כל אח ורע, גרסה מאת אהרן אשמן. ראו שם גם גרסה יידית שייתכן והיא המקור לעברית. בן גוריון רוקד בלט. |
| כותרים נוספים |
שערעלע [ביצוע מוקלט] |
|---|---|
| בביצוע |
תזמרת רקודי עם ישראלית |
| תאריך היצירה |
195? |
| השותפים ביצירה |
שפירא, אליקום 1926-2014 (מעבד מוזיקלי) תזמרת רקודי עם ישראלית (מבצע) רשות השידור. קול ישראל |
| סוגה |
Klezmer music, Sher,Musical traditions (Jewish) Klezmer music, Sher |
| שפה |
heb |
| משך |
00:02:41 |
| הערות |
מתוך אוסף קול ישראל. מסורת: ישראלים |
| מספר מדף |
K-00441-01-B K-00441-02-B K-05638-01-B K-05638-02-B K-05638-03-B |
| מספר מערכת |
990002511510205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
מושר לניגון הכליזמרי שֶׁרָלֶה. הניגון מכונה גם "ריקוד המספריים" על שם תנועת המלקחיים של רגלי הרוקדים.
עוד באותה מנגינה: בואו נא כל אח ורע, גרסה מאת אהרן אשמן. ראו שם גם גרסה יידית שייתכן והיא המקור לעברית. בן גוריון רוקד בלט.
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
