• טַל תֵּן לִרְצוֹת אַרְצָךְ – תן טל, וכך תבטא שארצך, ישראל, רצויה, לפי הפסוק מתהלים פה, ב: רָצִיתָ ה' אַרְצֶךָ שַׁבְתָּ שְׁבִית יַעֲקֹב. • שִׁיתֵנוּ בְרָכָה בְּדִיצָךְ – שים לנו ברכה, ברכנו בשמחתך. • רֹב דָגָן וְתִירוֹשׁ – הרבה לנו תבואה ויין. זוהי לשון ברכת יצחק ליעקב בבראשית כז, כח: וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירשׁ. • בְּהַפְרִיצָךְ – בריבוי, בשפע. • קוֹמֵם עִיר בָּהּ חֶפְצָךְ – הקם מחדש את ציון, מחוז חפצך. לפי הפסוק מישעיהו סב, ד: לֹא יֵאָמֵר לָךְ עוֹד עֲזוּבָה וּלְאַרְצֵךְ לֹא יֵאָמֵר עוֹד שְׁמָמָה כִּי לָךְ יִקָּרֵא חֶפְצִי בָהּ וּלְאַרְצֵךְ בְּעוּלָה כִּי חָפֵץ ה' בָּךְ וְאַרְצֵךְ תִּבָּעֵל. • בְּטַל – הטל מתקשר לתחייה בפסוק מישעיהו כו, יט: יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל. לכן כאן הוא מתקשר לתחייה הלאומית העתידית. • צַוֵּה שָׁנָה טוֹבָה וּמְעֻטֶרֶת – גזור שהשנה תהיה טובה ומקושטת, כמו עטורה בכתר. • פְּרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת – שפרי הארץ יהיה מפואר ויעורר גאווה, לפי הפסוק מישעיהו ד, ב: בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל. • עִיר כְּסֻּכָּה נוֹתֶרֶת – את העיר שנותרה שוממה כמו סוכה בכרם, לפי ישעיהו א, ז-ח: אַרְצְכֶם שְׁמָמָה עָרֵיכֶם שְׂרֻפוֹת אֵשׁ אַדְמַתְכֶם לְנֶגְדְּכֶם זָרִים אֹכְלִים אֹתָהּ וּשְׁמָמָה כְּמַהְפֵּכַת זָרִים. וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה כְּעִיר נְצוּרָה - • שִׂימָהּ בְּיָדְךָ עֲטֶרֶת – תהא לתםארת ולגדולה, ככתר ביד ה'. כפי שנאמר בישעיהו סב, ג: וְהָיִית עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּיַד ה' וּצְנִיף מְלוּכָה בְּכַף אֱלֹהָיִךְ. • נוֹפֵף – הנף. • עֲלֵי – על. • מִמֶּגֶד – מפרי, מתנובה. • מִמֶּגֶד שָׁמַיִם שַׂבְּעֵנוּ בְרָכָה – כלשון ברכת משה ליוסף בדברים לג, יג וּלְיוֹסֵף אָמַר מְבֹרֶכֶת ה' אַרְצוֹ מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל וּמִתְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת. • לְהָאִיר מִתּוֹךְ חֲשֵׁכָה – להאיר את אור הגאולה מתוך חשכת הגלות. • כַּנָּה – נטיעה. בדימוי זה מדומה עם ישראל בפסוק מתהלים פ, טז וְכַנָּה אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ וְעַל בֵּן אִמַּצְתָּה לָּךְ. • מְשׁוּכָה – נמשכת. • טַל יַעֲסִיס צוּף הָרִים – הטל יהפוך את הצוף בהרים לעסיסי. • טְעֵם – נְטע אותם, את ישראל. • בִּמְאוֹדֶיךָ – באהבתך (ראו פירוש הרמב"ן לדברים ו, ה). • מֻבְחָרִים – נבחרים. • חֲנוּנֶיךָ – אהוביך, אלו שאתה חונן. • חַלֵּץ מִמַּסְגֵּרִים – הוצא מכלא (הגלות), כפי שנאמר בישעיהו מב, ז לִפְקֹחַ עֵינַיִם עִוְרוֹת לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר מִבֵּית כֶּלֶא ישְׁבֵי חשֶׁךְ. • זִמְרָה נַנְעִים – נשיר שיר. • וָשׂוֹבַע מַלֵּא אֲסָמֵינוּ – הצלח את יבולנו כך שהאסמים יהיו מלאים, לפי משלי ג, י: וְיִמָּלְאוּ אֲסָמֶיךָ שָׂבָע וְתִירוֹשׁ יְקָבֶיךָ יִפְרֹצוּ. • הֲכָעֵת – האם עתה. • תְּחַדֵּשׁ יָמֵינוּ – לפי איכה ה, כא הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם. • דוֹד – אהוב, ה'. • כְּעֶרְכְּךָ הַעֲמֵד שְׁמֵנוּ – כיוון שאנו עמך, עשה שאף כבודנו יבוא לביטוי, לפי הפסוק מישעיהו סו, כב: כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֳדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה עֹמְדִים לְפָנַי נְאֻם ה' כֵּן יַעֲמֹד זַרְעֲכֶם וְשִׁמְכֶם. • גַּן רָוֶה שִׂימֵנוּ בְּטַל – הרוה אותנו ועשנו דשנים ופוריים. הדימוי לגן רווה מופיע בפסוק מישעיהו נח, יא: וְנָחֲךָ ה' תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו, וכן בפסוק מירמיהו לא, יא: וּבָאוּ וְרִנְּנוּ בִמְרוֹם צִיּוֹן וְנָהֲרוּ אֶל טוּב יְדֹוָד עַל דָּגָן וְעַל תִּירֹשׁ וְעַל יִצְהָר וְעַל בְּנֵי צֹאן וּבָקָר וְהָיְתָה נַפְשָׁם כְּגַן רָוֶה וְלֹא יוֹסִיפוּ לְדַאֲבָה עוֹד. שניהם בהקשרים של גאולה. • בְּמַשְׁמַנֵּינוּ אַל יְהִי רָזוֹן – בניגוד לנבואה על מלך אשור בישעיהו י, טז לָכֵן יְשַׁלַּח הָאָדוֹן ה' צְבָאוֹת בְּמִשְׁמַנָּיו רָזוֹן וְתַחַת כְּבֹדוֹ יֵקַד יְקֹד כִּיקוֹד אֵשׁ. • אֲיֻמָּה – עם ישראל שהטיל אימה על אויביו. לפי כינויו בשיר השירים ו, ד: יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה נָאוָה כִּירוּשָׁלָם אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת. וכן שם ו, י • אֲשֶׁר הִסַּעְתָּ כַצֹּאן – שכמו רועה הובלת אותם במדבר, לפי תיאור הולכתם במדבר בתהלים עח, נב וַיַּסַּע כַּצֹּאן עַמּוֹ וַיְנַהֲגֵם כַּעֵדֶר בַּמִּדְבָּר. • תָּפֵק לָהּ רָצוֹן בְּטַל – גלה הוצא רצון מעצמך, גלה את רצונך בישראל, באמצעות הטל, לפי לשון הפסוק ממשלי ח, לה כִּי מֹצְאִי מָצָא חַיִּים וַיָּפֶק רָצוֹן מֵה'.
|