ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
אם אשכחך / מתוך תהלים אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלַיִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי |
|
פסוקים מתוך מזמור תהלים קלז ("עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל"), אותם נוהגים לשיר בחתונות ובהזדמנויות נוספות. במקורם, משולבים הפסוקים במזמור שרוח של עצב שורה עליו, מתחילתו ועד סופו: "עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן; עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ. כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה – שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן! אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר ה' עַל אַדְמַת נֵכָר?" (שם, פסוקים א-ד). משורר התהלים תוהה בשם עמו – וכי יכולים אנו לשיר את שירת הקודש כאן, בגלות, במענה לפקודת שובינו? הרי לא תהא זו אלא בגידה בירושלים ובזכרונה הטרי עדיין. אם יש דבר-מה המנחם אותו בעצבונו, הרי זו ירושלים, והוא נשבע לזכור אותה תמיד: "אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי; תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי". והנה בדורנו ירושלים שוב אינה חרבה כשהיתה – גם אם בית המקדש איננו – ופסוקי השבועה נאמרים דווקא כדי לאזן את השמחה היתרה, ולא כדי להתעודד מתוך העצב העמוק. אם בעבר זכרון ירושלים, ואפילו בחורבנה, שימש מקור לנחמה, הרי שהיום זכרון ירושלים מכניס איזה כובד-ראש בקרב החוגגים העולצים. ועם זאת, תמורות העתים אינן יכולות לשבועה היסודית עליה עומדים פסוקי תהלים: כאז כן היום, השרים עדיין חשים בעוצמה רבה קשר לירושלים; עבורם אין מדובר רק בקשר המתקיים במרחביה הערטילאיים של הנפש המשתוקקת, אלא גם בגוף הממשי, הקונקרטי, המוחש: "תִּשְׁכַּח יְמִינִי, תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי – אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי". |
| • אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלַיִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי – לשון שבועה בלשון נוכחת אל ירושלים, שהיו נשבעים עולי ציון בבבל: הריני נשבע שלא אשכחך – ירושלים – והריני מקבל עלי קללה שאם אשכחך, יינטל מיד ימיני כוחה ולא תוכל לעשות כל שהיא רגילה לעשות. 'תִּשְׁכַּח' – לשון קצרה: תשכח את פעולותיה. • תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי – הריני נשבע שאזכרך בדיבורי והריני מקבל עלי קללה שאם לא אזכרך, תיצמד לשוני אל חכי ולא אוכל לדבר. • אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי – הריני נשבע שבתחילת כל שמחה שאערוך, אזכור את ירושלים, ואם לא, יבואו עלי הקללות האמורות לעיל. |
| כותר |
אם אשכחך |
|---|---|
| מעגל השנה |
יום ירושלים;תשעה באב |
| מעגל החיים |
חתונה |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
