כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
חידון: מה אתם יודעים על רחל המשוררת?
לכתבה בבלוג הספרייה
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
נגן שירים ברצף
כל המסורות
מרכז אסיה וקווקאז - גרוזיה (גאורגיה)
מרכז אסיה וקווקאז - הודו
מרכז אסיה וקווקאז - פרס
סוריה - חלב (ארם צובה)
ספרדים מסורות המזרח - בבל
ספרדים מסורות המזרח - לבנון
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
כל המסורות
מרכז אסיה וקווקאז - גרוזיה (גאורגיה)
מרכז אסיה וקווקאז - הודו
מרכז אסיה וקווקאז - פרס
סוריה - חלב (ארם צובה)
ספרדים מסורות המזרח - בבל
ספרדים מסורות המזרח - לבנון
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
-
1.
מרכז אסיה וקווקאז - גרוזיה (גאורגיה) מיכאל אלאשווילי וחזנים
-
2.
מרכז אסיה וקווקאז - הודו ישעיהו בן אליהו
-
3.
מרכז אסיה וקווקאז - פרס יקר שוקרי
-
4.
סוריה - חלב (ארם צובה) קבוצת חזנים, בית כנסת חסד ורחמים
-
5.
ספרדים מסורות המזרח - בבל יהודה עובדיה-פתיה
-
6.
ספרדים מסורות המזרח - בבל משה מוצפי
-
7.
ספרדים מסורות המזרח - בבל שלמה מועלם
-
8.
ספרדים מסורות המזרח - לבנון מתפללי בית כנסת הרמב"ם, חולון
-
9.
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים יחיאל נהרי
-
10.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו אברהם בן זקן
-
11.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו אברהם בן זקן
נגן שירים ברצף
|
לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי / ר' דוד אבן בקודה לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי רְצֵה עַם לְךָ שִׁחַר לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ בְּמַעֲמַד הַשַּׁחַר ה' הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי דְּלֵה מִמְּצֻלוֹת יָם שְׂבֵעֵי רוֹשׁ וְלַעַן בְּבֵית נוֹדָם וְשִׁבְיָם וְשׁוּר לַחְצָם וְעָנְיָם וְאַל תֵּפֶן לְמֶרְיָם וְהַט אֹזֶן לְשַׁוְעָם בִּתְפִלַּת הַשַּׁחַר ה' הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי וַעֲשֵׂה לְטוֹבָה אוֹת וְחוֹן נְפָשׁוֹת עֲצוּבוֹת לְמֵי יֶשַׁע צְמֵאוֹת וְקַבֵּץ נִדָּחִים פְּזוּרִים בְּכָל פֵּאוֹת אֲשֶׁר מֵרֹב תְּלָאוֹת עוֹרָם מְאֹד שָׁחַר ה' הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ וּמִמְּעוֹן שָׁמֶיךָ שְׁמַע קוֹל עַמֶּךָ סוֹבְלֵי אַפְּךָ קִצְפֶּךָ וְזַעְמֶךָ וּמִנְּשׂוֹא אֵמֶיךָ לִבָּם מְאֹד סְחַרְחַר ה' הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי דַּלֶּיךָ תְּרַחֵם וְשַׂמְחֵם מִיגוֹנָם וּבַעֲצָתְךָ תַּנְחֵם וְהַפְלֵא חֲסָדֶיךָ וְחוּסָה נָא וְרַחֵם עֲמוּסִים מִבֶּטֶן וּמֵרֶחֶם מִשְׁחָר ה' הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר |
|
פיוט זה נאמר בסדר הסליחות של עשרת ימי תשובה בקהילות הספרדיות והוא פותח את מחזור הסליחות הנאמר לאחר תפילת שחרית של יום הכיפורים. מיד לאחריו נאמר הפסוק מדניאל (ט, יט): אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר לְמַעֲנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ, המופיע בסוף פסוקי דרחמי, הפסוקים המקדימים את הסליחות לפי מנהגי האשכנזים. כל בית בפיוט פותח וחותם בצירופים מפסוק זה. מלותיו המשתנות המסיימות כל בית, חורזות עם הבקשה מדניאל 'ועשה אל תאחר', והן מתחרזות באמצעות השורש ש,ח,ר (ופעם אחת ס,ח,ר,ח,ר). כך נוכחות כאן באופן בולט זמן אמירתו של הפיוט, עם שחר, הנזכר בבית הראשון במפורש. עם זאת השחר מתגוון, כשהוא משמש גם במשמעות השחור, המתאר את עורם של ישראל הסובלים בגלותם, עם סחרחורת לבם המיוסר, ועם הקשר הקדום של ה' עם עמו, מרחם ומשחר ילדותם. מול גיוונים אלו, המתייחסים לפגיעותם ולרכותם של ישראל, מופיע בשורה השנייה של הפיוט אפיונו האקטיבי, תוך שימוש באותו שורש – 'עַם לך שִׁחַר'. העם המשחר את פני ה', והמשכים קום לקראת אלוהיו, מנסה לכוון את התפילה לא רק למען ההצלה מסבלו הוא, אלא, כפי שנפתחים כל הבתים – גם למען אלוהיו. |
| • לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי – לפי דניאל ט, יט: אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר לְמַעֲנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ. • לְךָ שִׁחַר – שאליך פנה, שאותך דרש וביקש. • לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ – להתפלל אליך, לרצות אותך. • בְּמַעֲמַד הַשַּׁחַר – בסדר הסליחות והתחנונים שאמרו לקראת בוקר. סדר זה נקרא מעמד לזכר המעמדות שהיו במקדש, והנזכרים בתחילת פרק ד במשנה תענית, שבהם היו נציגי העם מתענים ומרבים בבקשת רחמים. • ה' הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר – גם שיבוץ זה, החותם כל אחד מבתי הפיוט, נשען על תפילת דניאל הנזכרת (ט, יט) אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר לְמַעֲנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ. • דְּלֵה מִמְּצוּלוֹת יָם – העלה מתהומות הצרות, הגלות. • שְׂבֵעֵי רוֹשׁ וְלַעַן – את ישראל הסובלים מרורות, כמי שאוכל עשבים מרים. לפי איכה ג, טו: הִשְׂבִּיעַנִי בַמְּרוֹרִים הִרְוַנִי לַעֲנָה. • בְּבֵית נוֹדָם וְשִׁבְיָם – בגלותם, שבה הם נעים ונדים חסרי מנוחה, כנתונים בשבי. • וְשׁוּר לַחֲצָם וְעָנְיָם –וראה את סבלם. כפי שאומרים מביאי הביכורים על הזמן שבו השתעבדו במצרים בפסוק בדברים כו, ז: וַנִּצְעַק אֶל ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ. • וְאַל תֵּפֶן לְמֶרְיָם – אל תתייחס למרדם, התעלם ממעשיהם הרעים. • וְהַט אֹזֶן לְשַׁוְעָם – והקשב לתחינתם. • וַעֲשֵׂה לְטוֹבָה אוֹת – עשה סימן לטובה, תן לי סימן טוב, לפי תהלים פו, יז: עֲשֵׂה עִמִּי אוֹת לְטוֹבָה וְיִרְאוּ שׂנְאַי וְיֵבֹשׁוּ כִּי אַתָּה ה' עֲזַרְתַּנִי וְנִחַמְתַּנִי. • וְחוֹן נְפָשׁוֹת עֲצוּבוֹת – רחם, תן חנינה, לעם ישראל. • לְמֵי יֶשַׁע צְמֵאוֹת – כאדם הצמא למים, כך עם ישראל צמא לישועתך. הדימוי לקוח מישעיהו יב, ג: וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה. • וְקַבֵּץ נִדָּחִים – ואסוף את הגולים הרחוקים, לפי המובטח בדברים ל, ד: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ. • פֵּאוֹת – צדדים. • מֵרֹב תְּלָאוֹת עוֹרָם מְאֹד שָׁחַר – הצרות הקשות הרבות השחירו את עורם של ישראל. ייתכן שמהדהדים כאן הפסוקים משיר השירים א, ה-ו: שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה בְּנוֹת יְרוּשָׁלָם כְּאָהֳלֵי קֵדָר כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה. אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי. • יֶהֱמוּ – ישמיעו קול, יתעוררו. • וּמִמְּעוֹן שָׁמֶיךָ – וממקום מושבך בשמים, לפי דברים כו, טו: הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ... • אַפְּךָ קִצְפֶּךָ וְזַעְמֶךָ – כעסך. • וּמִנְּשׂוֹא אֵמֶיךָ – מנשיאת צרותיהם, מהסבל של האירועים האיומים שהבאת עליהם – • לִבָּם מְאֹד סְחַרְחַר – כפי שאומר דוד במזמורו הכואב (לח, יא): לִבִּי סְחַרְחַר עֲזָבַנִי כֹחִי וְאוֹר עֵינַי גַּם הֵם אֵין אִתִּי. • דַּלֶּיךָ – ענייך, עם ישראל שמצבו שפל. • וְשַׂמְחֵם מִיגוֹנָם – שמחם מצערם, כלשונו של ירמיהו לא, יב: אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְּמָחוֹל וּבַחֻרִים וּזְקֵנִים יַחְדָּו וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן וְנִחַמְתִּים וְשִׂמַּחְתִּים מִיגוֹנָם. • וּבַעֲצָתְךָ תַּנְחֵם – הדרך אותם בעצתך, לפי תהלים עג, כד: בַּעֲצָתְךָ תַנְחֵנִי וְאַחַר כָּבוֹד תִּקָּחֵנִי. • וְהַפְלֵא חֲסָדֶיךָ – עשה את חסדיך הנפלאים, לפי תהלים יז, ז: הַפְלֵה חֲסָדֶיךָ מוֹשִׁיעַ חוֹסִים מִמִּתְקוֹמְמִים בִּימִינֶךָ. • וְחוּסָה נָא – בבקשה רחם. • עֲמוּסִים מִבֶּטֶן וּמֵרֶחֶם – עם ישראל, שה' כמו עומס אותם עליו ונושא אותם מאז היו ברחם אמם, לפי ישעיהו מו, ג: שִׁמְעוּ אֵלַי בֵּית יַעֲקֹב וְכָל שְׁאֵרִית בֵּית יִשְׂרָאֵל הַעֲמֻסִים מִנִּי בֶטֶן הַנְּשֻׂאִים מִנִּי רָחַם. • וּמֵרֶחֶם מִשְׁחָר – מרחם ומשחר ימיך, לפי תהלים קי, ג: עַמְּךָ נְדָבֹת בְּיוֹם חֵילֶךָ בְּהַדְרֵי קֹדֶשׁ מֵרֶחֶם מִשְׁחָר לְךָ טַל יַלְדֻתֶיךָ. |
| כותר |
למענך אלהי |
|---|---|
| מעגל השנה |
יום כיפור;ימים נוראים;סליחות |
| מועד התפילה |
אחר |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
• לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי – לפי דניאל ט, יט: אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר לְמַעֲנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ. • לְךָ שִׁחַר – שאליך פנה, שאותך דרש וביקש. • לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ – להתפלל אליך, לרצות אותך. • בְּמַעֲמַד הַשַּׁחַר – בסדר הסליחות והתחנונים שאמרו לקראת בוקר. סדר זה נקרא מעמד לזכר המעמדות שהיו במקדש, והנזכרים בתחילת פרק ד במשנה תענית, שבהם היו נציגי העם מתענים ומרבים בבקשת רחמים. • ה' הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר – גם שיבוץ זה, החותם כל אחד מבתי הפיוט, נשען על תפילת דניאל הנזכרת (ט, יט) אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר לְמַעֲנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ. • דְּלֵה מִמְּצוּלוֹת יָם – העלה מתהומות הצרות, הגלות. • שְׂבֵעֵי רוֹשׁ וְלַעַן – את ישראל הסובלים מרורות, כמי שאוכל עשבים מרים. לפי איכה ג, טו: הִשְׂבִּיעַנִי בַמְּרוֹרִים הִרְוַנִי לַעֲנָה. • בְּבֵית נוֹדָם וְשִׁבְיָם – בגלותם, שבה הם נעים ונדים חסרי מנוחה, כנתונים בשבי. • וְשׁוּר לַחֲצָם וְעָנְיָם –וראה את סבלם. כפי שאומרים מביאי הביכורים על הזמן שבו השתעבדו במצרים בפסוק בדברים כו, ז: וַנִּצְעַק אֶל ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ. • וְאַל תֵּפֶן לְמֶרְיָם – אל תתייחס למרדם, התעלם ממעשיהם הרעים. • וְהַט אֹזֶן לְשַׁוְעָם – והקשב לתחינתם. • וַעֲשֵׂה לְטוֹבָה אוֹת – עשה סימן לטובה, תן לי סימן טוב, לפי תהלים פו, יז: עֲשֵׂה עִמִּי אוֹת לְטוֹבָה וְיִרְאוּ שׂנְאַי וְיֵבֹשׁוּ כִּי אַתָּה ה' עֲזַרְתַּנִי וְנִחַמְתַּנִי. • וְחוֹן נְפָשׁוֹת עֲצוּבוֹת – רחם, תן חנינה, לעם ישראל. • לְמֵי יֶשַׁע צְמֵאוֹת – כאדם הצמא למים, כך עם ישראל צמא לישועתך. הדימוי לקוח מישעיהו יב, ג: וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה. • וְקַבֵּץ נִדָּחִים – ואסוף את הגולים הרחוקים, לפי המובטח בדברים ל, ד: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ. • פֵּאוֹת – צדדים. • מֵרֹב תְּלָאוֹת עוֹרָם מְאֹד שָׁחַר – הצרות הקשות הרבות השחירו את עורם של ישראל. ייתכן שמהדהדים כאן הפסוקים משיר השירים א, ה-ו: שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה בְּנוֹת יְרוּשָׁלָם כְּאָהֳלֵי קֵדָר כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה. אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי. • יֶהֱמוּ – ישמיעו קול, יתעוררו. • וּמִמְּעוֹן שָׁמֶיךָ – וממקום מושבך בשמים, לפי דברים כו, טו: הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ... • אַפְּךָ קִצְפֶּךָ וְזַעְמֶךָ – כעסך. • וּמִנְּשׂוֹא אֵמֶיךָ – מנשיאת צרותיהם, מהסבל של האירועים האיומים שהבאת עליהם – • לִבָּם מְאֹד סְחַרְחַר – כפי שאומר דוד במזמורו הכואב (לח, יא): לִבִּי סְחַרְחַר עֲזָבַנִי כֹחִי וְאוֹר עֵינַי גַּם הֵם אֵין אִתִּי. • דַּלֶּיךָ – ענייך, עם ישראל שמצבו שפל. • וְשַׂמְחֵם מִיגוֹנָם – שמחם מצערם, כלשונו של ירמיהו לא, יב: אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְּמָחוֹל וּבַחֻרִים וּזְקֵנִים יַחְדָּו וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן וְנִחַמְתִּים וְשִׂמַּחְתִּים מִיגוֹנָם. • וּבַעֲצָתְךָ תַּנְחֵם – הדרך אותם בעצתך, לפי תהלים עג, כד: בַּעֲצָתְךָ תַנְחֵנִי וְאַחַר כָּבוֹד תִּקָּחֵנִי. • וְהַפְלֵא חֲסָדֶיךָ – עשה את חסדיך הנפלאים, לפי תהלים יז, ז: הַפְלֵה חֲסָדֶיךָ מוֹשִׁיעַ חוֹסִים מִמִּתְקוֹמְמִים בִּימִינֶךָ. • וְחוּסָה נָא – בבקשה רחם. • עֲמוּסִים מִבֶּטֶן וּמֵרֶחֶם – עם ישראל, שה' כמו עומס אותם עליו ונושא אותם מאז היו ברחם אמם, לפי ישעיהו מו, ג: שִׁמְעוּ אֵלַי בֵּית יַעֲקֹב וְכָל שְׁאֵרִית בֵּית יִשְׂרָאֵל הַעֲמֻסִים מִנִּי בֶטֶן הַנְּשֻׂאִים מִנִּי רָחַם. • וּמֵרֶחֶם מִשְׁחָר – מרחם ומשחר ימיך, לפי תהלים קי, ג: עַמְּךָ נְדָבֹת בְּיוֹם חֵילֶךָ בְּהַדְרֵי קֹדֶשׁ מֵרֶחֶם מִשְׁחָר לְךָ טַל יַלְדֻתֶיךָ.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
