• אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא אָנָּא ה הַצְלִיחָה נָא – פסוק הוא מתהלים קיח, כה. • עֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ – ענה לנו כשאנו קוראים ומתפללים אליך. לפי תהלים כ, י: ה' הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ. • אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת – כינוי זה לה' מופיע בדבריהם של משה ואהרן: אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר (במדבר טז, כב ) וכן בדברי משה: יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה (שם כז, טז). • בּוֹחֵן לְבָבוֹת – יודע ומכיר את אשר בלב בני האדם לפי תהלים ז, י ...וּבֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת אֱלֹהִים צַדִּיק, וכן משלי יז, ג מַצְרֵף לַכֶּסֶף וְכוּר לַזָּהָב וּבֹחֵן לִבּוֹת ה'. • גּוֹאֵל חָזָק – לפי ירמיה נ, לד: גֹּאֲלָם חָזָק ה' צְבָאוֹת שְׁמֹו רִיב יָרִיב אֶת רִיבָם... וכן משלי כג, יא: כִּי גֹאֲלָם חָזָק הוּא יָרִיב אֶת רִיבָם אִתָּךְ. • דּוֹבֵר צְדָקוֹת – שדבריו הם דברי צדק. לפי ישעיהו מה, יט ...אֲנִי ה' דֹּבֵר צֶדֶק מַגִּיד מֵישָׁרִים, וכן בישעיהו סג, א מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה זֶה הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ צֹעֶה בְּרֹב כֹּחוֹ אֲנִי מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ. • הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ – לפי האמור בישעיהו סג, א: מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה זֶה הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ צֹעֶה בְּרֹב כֹּחוֹ אֲנִי מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ. • וָתִיק - נאמן, ישר, מי שדעתו מיושבת עליו. תואר זה מופיע בדרשת ראשי תבות בתלמוד הבבלי ( שבת קה, ע"א), המתייחסת לאברהם – א"ב המו"ן גויים. האות ו' במלה 'המון' נדרשת "ותיק נתתיך באומות". • זַךְ וְיָשָׁר – כתכונות אנושיות מופיע ביטוי זה באיוב ח, ו: אִם זַךְ וְיָשָׁר אָתָּה כִּי עַתָּה יָעִיר עָלֶיךָ וְשִׁלַּם נְוַת צִדְקֶךָ. • חַנּוּן וְרַחוּם – לפי יואל ב, יג: ...וְשׁוּבוּ אֶל ה' אֱלֹהֵיכֶם כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה ומקומות נוספים. • טוֹב וּמֵטִיב – לפי תהלים קיט, סח: טוֹב אַתָּה וּמֵטִיב לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ. • יוֹדֵעַ מַחֲשָׁבוֹת – לפי תהלים צד, יא: ה' יֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת אָדָם כִּי הֵמָּה הָבֶל. • כַּבִּיר כֹּחַ – גדול ורב כח, לפי איוב לו, ה: הֶן אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס כַּבִּיר כֹּחַ לֵב. • לוֹבֵשׁ צְדָקוֹת – מתעטף כביכול בצדקה, כפי שנאמר בישעיה נט, יז: וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן... ובמקומות נוספים. • מֶלֶךְ עוֹלָמִים – מלך נצחי, לפי תהלים קמה, יג: מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדֹר. • נָאוֹר וְאַדִּיר – מואר או מאיר וחזק, לפי תהלים עו, ה: נָאוֹר אַתָּה אַדִּיר מֵהַרְרֵי טָרֶף. • סוֹמֵךְ וְסוֹעֵד – תומך ועוזר. • עוֹזֵר דַּלִּים – עוזר לעניים, אולי מהדהדים כאן פסוקי תהלים עב, יב-יג כִּי יַצִּיל אֶבְיוֹן מְשַׁוֵּעַ וְעָנִי וְאֵין עֹזֵר לוֹ. יָחֹס עַל דַּל וְאֶבְיוֹן וְנַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים יוֹשִׁיעַ. • פּוֹדֶה – מושיע. • צוּר עוֹלָמִים – כינוי זה מדגיש את עוצמתו ונצחיותו של ה', והוא מופיע בישעיהו כו, ד: בִּטְחוּ בַה' עֲדֵי עַד כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים. • וְנוֹרָא – שיראים מפניו. • קָדוֹשׁ וְנוֹרָא – לפי תהלים קיא, ט פְּדוּת שָׁלַח לְעַמּוֹ צִוָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ. • רַחוּם וְחַנּוּן – כשתים מתוך שלוש עשרה מדות הרחמים שנאמרו למשה בנקרת הצור בשמות לד, ו ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת... • שׁוֹכֵן שְׁחָקִים – יושב בשמים. כינוי זה מופיע בתפילה הנאמרת בסמוך לוידוי מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים... • תּוֹמֵךְ תְּמִימִים – עוזר לשלמים.
|