כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
אל יבנה הגלילה
|
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
נגן שירים ברצף
-
01.
2:36אל יבנה הגליל
-
02.
2:22ואמרתם כה לחי
נגן שירים ברצף
| אֵל יִבְנֶה הַגָּלִיל,בָּרוּךְ יִבְנֶה הַגָּלִיל!אַטְלִיט לָנוּ בְּשׁוֹמְרוֹן,אֵל יִבְנֶה אֶת שׁוֹמְרוֹן,בָּרוּךְ יִבְנֶה אֶת שׁוֹמְרוֹן! אֵל יִבְנֶה הַגָּלִיל,בָּרוּךְ יִבְנֶה הַגָּלִיל!גְּדֵרָה לָנוּ בִּיהוּדָה,אֵל יִבְנֶה יְהוּדָה,בָּרוּךְ יִבְנֶה יְהוּדָה! |
|
מקורו של השיר הוא ככל הנראה בפיוט בן מאות שנים שהפך בתחילת המאה העשרים לשיר עברי מפורסם המזוהה עם החלוציות והעבריות החדשה. השיר כתוב בצורה מקובלת של פיוטים המהללים את האל או מעלים על נס את תכונותיו של עם ישראל במבנה חזרתי בו שורות - קצרות וקצביות המתחילות בכל אחת מאותיות הא"ב לפי הסדר. אידלסון האמין שמקורו של הפיוט מהתקופה שאחרי גירוש ספרד במאה ה-16 כאשר נוסד בגליל, בעיקר בטבריה ובצפת, מרכז רוחני יהודי. בטקסט הפיוט המקורי התחלף שם התואר של האל בתוספת "יבנה הגליל" (למשל "הדור יבנה הגליל, ותיק יבנה הגליל") ואילו בטקסט הציוני התחלפו שמות אלה ביישובים בארץ על פי סדר א"ב וגם הגליל הוחלף בחלקי ארץ שונים ("אטליט לנו בשומרון, אל יבנה לנו השומרון..."). לחן זה ידוע כניגון חסידי למילים "לא אמות כי אחיה" ולמילים "היי דונאי דונאי". הלחן הותאם גם לשירי רחוב כגון "הצופים והצופות צ'רלי קצ'רלי" ולשיר המושר בקבלות השבת בגני הילדים "שבת שלום ליונתן, שבת שלום ל...". המנגינה משמשת גם לשיר "תנו רבנן בברייתא" שהושר בישיבות מזרח אירופה מתחילת המאה העשרים. זהו מעין חידון בקיאות, שבו השרים מתחרים מי זוכר עוד משנה שיש בה מספרים. רוב הציטוטים הם ממשניות שפותחות פרקים במשנה. לשיר יש כמה וכמה נוסחים, שנוצרו בישיבות שונות. לשיר "אל יבנה הגליל" יש לחן נוסף ומוכר יותר שמקורו אינו ברור. |
| כותר |
אל יבנה הגליל |
|---|---|
| מתוך |
אל יבנה הגליל |
| תאריך היצירה |
1954 |
| הערת מקום וזמן |
על גבי התקליט: הילולא דרבי שמעון בר יוחאי על גבי התקליט: 20.5.1954 |
| סוגה |
Musical traditions (Jewish), Ashkenazi Songs, Hebrew |
| שפה |
heb |
| משך |
00:02:36 |
| הערות |
מסורת: אשכנזים |
| מספר מדף |
K-01371-01-A-01 |
| מספר מערכת |
990036747760205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
מקורו של השיר הוא ככל הנראה בפיוט בן מאות שנים שהפך בתחילת המאה העשרים לשיר עברי מפורסם המזוהה עם החלוציות והעבריות החדשה. השיר כתוב בצורה מקובלת של פיוטים המהללים את האל או מעלים על נס את תכונותיו של עם ישראל במבנה חזרתי בו שורות - קצרות וקצביות המתחילות בכל אחת מאותיות הא"ב לפי הסדר. אידלסון האמין שמקורו של הפיוט מהתקופה שאחרי גירוש ספרד במאה ה-16 כאשר נוסד בגליל, בעיקר בטבריה ובצפת, מרכז רוחני יהודי. בטקסט הפיוט המקורי התחלף שם התואר של האל בתוספת "יבנה הגליל" (למשל "הדור יבנה הגליל, ותיק יבנה הגליל") ואילו בטקסט הציוני התחלפו שמות אלה ביישובים בארץ על פי סדר א"ב וגם הגליל הוחלף בחלקי ארץ שונים ("אטליט לנו בשומרון, אל יבנה לנו השומרון...").
לחן זה ידוע כניגון חסידי למילים "לא אמות כי אחיה" ולמילים "היי דונאי דונאי". הלחן הותאם גם לשירי רחוב כגון "הצופים והצופות צ'רלי קצ'רלי" ולשיר המושר בקבלות השבת בגני הילדים "שבת שלום ליונתן, שבת שלום ל...". המנגינה משמשת גם לשיר "תנו רבנן בברייתא" שהושר בישיבות מזרח אירופה מתחילת המאה העשרים. זהו מעין חידון בקיאות, שבו השרים מתחרים מי זוכר עוד משנה שיש בה מספרים. רוב הציטוטים הם ממשניות שפותחות פרקים במשנה. לשיר יש כמה וכמה נוסחים, שנוצרו בישיבות שונות. לשיר "אל יבנה הגליל" יש לחן נוסף ומוכר יותר שמקורו אינו ברור.
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
ביצועים נוספים לשיר
אל יבנה הגלילה
