בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
שבת המלכה
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטת רדיו
- 1951 השותפים ביצירה:
- מירון, יששכר (מלחין);
- ביאליק, חיים נחמן (מחבר)
| הַחַמָּה מֵרֹאשׁ הָאִילָנוֹת נִסְתַּלְּקָה -בֹּאוּ וְנֵצֵא לִקְרַאת שַׁבָּת הַמַּלְכָּה.הִנֵּה הִיא יוֹרֶדֶת הַקְּדוֹשָׁה, הַבְּרוּכָה,וְעִמָּה מַלְאָכִים צְבָא שָׁלוֹם וּמְנוּחָה. בֹּאִי, בֹּאִי, הַמַּלְכָּה! בֹּאִי, בֹּאִי, הַמַּלְכָּה!שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, מַלְאֲכֵי הַשָׁלוֹם!קִבַּלְנוּ פְּנֵי שַׁבָּת בִרְנָנָה וּתְפִלָּה,הַבַּיְתָה נָשׁוּבָה, בְּלֵב מָלֵא גִילָה.שָׁם עָרוּךְ הַשֻּׁלְחָן, הַנֵּרוֹת יָאִירוּ,כָּל פִּנּוֹת הַבַּיִת יִזְרָחוּ, יַזְהִירוּ. שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ! שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!בֹּאֲכֶם לְשָׁלוֹם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם! שְׁבִי, זַכָּה, עִמָּנוּ וּבְזִיוֵךְ נָא אוֹרִילַיְלָה וָיוֹם, אַחַר תַּעֲבֹרִי.וַאֲנַחְנוּ נְכַבְּדֵךְ בְּבִגְדֵי חֲמוּדוּת,בִּזְמִירוֹת וּתְפִלּוֹת וּבְשָׁלֹש סְעֻדּוֹת. וּבִמְנוּחָה שְׁלֵמָה, וּבִמְנוּחָה נָעֵמָה -בָּרְכוּנוּ לְשָׁלוֹם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם!הַחַמָּה מֵרֹאשׁ הָאִילָנוֹת נִסְתַּלְּקָה -בֹּאוּ וּנְלַוֶּה אֶת שַׁבָּת הַמַּלְכָּה.צֵאתֵךְ לְשָׁלוֹם, הַקְּדוֹשָׁה, הַזַּכָּה -דְּעִי, שֵׁשֶׁת יָמִים אֶל שׁוּבֵךְ נְחַכֶּה... כֵּן לַשַּׁבָּת הַבָּאָה! כֵּן לַשַּׁבָּת הַבָּאָה!צֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם! |
|
השיר "החמה מראש האילנות נסתלקה" שנקרא גם "שבת המלכה", נכתב על ידי חיים נחמן ביאליק בשנת 1903 (לכל המאוחר). השיר, שנחשב לאחד המפורסמים ביותר של המשורר, נכתב בתקופה שבה לימד בחדר (גן ילדים) בעיר אודסה, ועסק בהכנת מערכי שיעורים יצירתיים לילדים בשפה העברית. השיר, שעוסק במעמד כניסת השבת, בהתרגשות ובציפיה לקראתה ובאווירה המיוחדת השורה במהלכה, עמוס בציטוטים וברמזים למסורת, החל מהלכות שבת כגון "ואנחנו נכבדך בבגדי חמודות" ועד ציטוטים משירים שעל שולחן השבת, כגון "שלום עליכם מלאכי השלום". את הלחן כאן כתב מירון יששכר ככל הנראה סביב שנת 1951, בה התפרסם לחנו בביצוע אשתו ציפורה לצד הזמר פנחס הולנדר. לשיר קיימים מספר לחנים נוספים, שנכתבו בין השאר על ידי רחמים עמר, נורית הירש, מקס ינובסקי, רחמים עמר, נורית הירש, יחזקאל בראון, ג'קי מייקה, עתליה לביא וכן יוסף צבי פינקהוף, שכתב את לחנו במהלך השואה, בעת שהותו במחנה הריכוז "ברגן-בלזן", ששם גם מצא את מותו. |
| בביצוע |
הולנדר, פנחס; מירון, צפורה |
|---|---|
| תאריך היצירה |
1951 |
| השותפים ביצירה |
מירון, יששכר 1920-2015 (מלחין) ביאליק, חיים נחמן 1873-1934 (מחבר) הולנדר, פנחס (מבצע) מירון, צפורה (מבצע) רשות השידור. קול ישראל |
| הערת מקום וזמן |
על גבי התקליט: 27.6.1951 |
| שפה |
heb |
| משך |
00:04:37 |
| הערות |
מתוך אוסף קול ישראל. |
| מספר מדף |
K-06129-01-B |
| מספר מערכת |
990002517790205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
השיר "החמה מראש האילנות נסתלקה" שנקרא גם "שבת המלכה", נכתב על ידי חיים נחמן ביאליק בשנת 1903 (לכל המאוחר). השיר, שנחשב לאחד המפורסמים ביותר של המשורר, נכתב בתקופה שבה לימד בחדר (גן ילדים) בעיר אודסה, ועסק בהכנת מערכי שיעורים יצירתיים לילדים בשפה העברית.
השיר, שעוסק במעמד כניסת השבת, בהתרגשות ובציפיה לקראתה ובאווירה המיוחדת השורה במהלכה, עמוס בציטוטים וברמזים למסורת, החל מהלכות שבת כגון "ואנחנו נכבדך בבגדי חמודות" ועד ציטוטים משירים שעל שולחן השבת, כגון "שלום עליכם מלאכי השלום".
את הלחן כאן כתב מירון יששכר ככל הנראה סביב שנת 1951, בה התפרסם לחנו בביצוע אשתו ציפורה לצד הזמר פנחס הולנדר. לשיר קיימים מספר לחנים נוספים, שנכתבו בין השאר על ידי רחמים עמר, נורית הירש, מקס ינובסקי, רחמים עמר, נורית הירש, יחזקאל בראון, ג'קי מייקה, עתליה לביא וכן יוסף צבי פינקהוף, שכתב את לחנו במהלך השואה, בעת שהותו במחנה הריכוז "ברגן-בלזן", ששם גם מצא את מותו.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
