ל"ג בעמר
פטרושקה, שבתי; תזמורת קול ישראל | 1955
הַיַּעְרָה, הַיַּעְרָה! הַיַּעְרָה בְּקֶשֶׁת וָחֵץנָקוּמָה, נֵצֵאָה - שָׁם פֶּרַח הֵנֵץ.יָצִיצוּ, יָצִיצוּ מֵעַל, מִצַּמֶּרֶת כָּל עֵץ,שָׁם יֶרֶק וָזֹהַר וְרַחַב אֵין קֵץ!נִשְׁרֹק עִם חָסִיל וּנְזַמְזֵם עִם הַזְּבוּב,נְקַרְקֵר עִם צְפַרְדֵּעַ שׁוֹכֶנֶת בַּסּוּף:נָרוּצָה, נָרוּצָה אַחִים, הוֹי, נָרוּץ, נִשְׁתּוֹבֵב!נָרִיעָה, נִצְהָלָה, נָגִילָה בְּכָל לֵב! |
שיר זה נכתב בשנת 1901 ופורסם בעתון הילדים "עולם קטן" (וינה - ורשה) באותה שנה. ל"ג בעומר, היום השלושים ושלושה לספירת העומר (י"ח אייר) התקבל כמועד מיוחד בימי הביניים, כציון הפסקת המגפה בה מתו תלמידיו של רבי עקיבא. במאה ה-16 היום קיבל אופי של חג כאשר תלמידי האר"י ציינו אותו כיום הילולה של רבי שמעון בר-יוחאי, תלמידו של ר' עקיבא. לפי המסורת רשב"י נולד, יצא מן המערה, התחתן ונפטר בל"ג בעומר. ההילולה כללה הדלקת אש, תפילה וריקודים. בהמשך התפתח מנהג עליה לקבר של רשב"י במירון. התנועה הציונות ראתה בבר כוכבא ובמרד סמל לגבורה ולעצמאות, ובמשך השנים היום קיבל מעמד של חג בישראל. כחלק מתהליך זה חוברו שירים רבים, בעיקר שירי ילדים, המחזקים את אופיו החגיגי של התאריך. |
בביצוע |
סיגלוב, הדסה |
---|---|
השותפים ביצירה |
קרצ'בסקי, חנינא 1877-1925 (מלחין) נובקוביץ', אילן 1940-2015 (מעבד) סיגלוב, הדסה 1929- (מבצע) גורדון, שמואל ליב 1865-1933 (מחבר) |
סוגה |
Children's songs |
שפה |
heb |
הערות |
באקורדיון : אביב מלצרמנגן בחליל : יהונתן גלס |
מספר מדף |
ZMR 00551 |
מספר מערכת |
990039712190205171 |
תנאי השימוש:
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?