כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
אחרי מותי ספדו ככה לי
קפלן, שלמה; להקת הנגון | 195?
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
אחרי מותי ספדו ככה לי
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטת רדיו
-
מתוך:
- אחרי מותי ספדו ככה לי
- 195? השותפים ביצירה:
- הופמן, שלמה (מלחין);
- ביאליק, חיים נחמן (מחבר)
נגן שירים ברצף
-
01.
3:29אחרי מותי ספדו ככה לי
-
02.
2:07מי יצילנו מרעב מי יאכילנו לחם רב
נגן שירים ברצף
| אַחֲרֵי מוֹתִי סִפְדוּ כָּכָה לִי:"הָיָה אִישׁ – וּרְאוּ: אֵינֶנּוּ עוֹד;קֹדֶם זְמַנּוֹ מֵת הָאִישׁ הַזֶּה,וְשִׁירַת חַיָּיו בְּאֶמְצַע נִפְסְקָה;וְצַר! עוֹד מִזְמוֹר אֶחָד הָיָה-לּוֹ –וְהִנֵּה אָבַד הַמִּזְמוֹר לָעַד,אָבַד לָעַד!וְצַר מְאֹד! הֵן כִּנּוֹר הָיָה-לּוֹ –נֶפֶשׁ חַיָּה וּמְמַלְּלָה,וְהַמְשׁוֹרֵר מִדֵּי דַבְּרוֹ בוֹאֶת-כָּל-רָזֵי לִבּוֹ הִגִּיד לוֹ,וְכָל-הַנִּימִין יָדוֹ דוֹבְבָה,אַךְ רָז אֶחָד בְּקִרְבּוֹ הִכְחִיד,סְחוֹר סְחוֹר לוֹ אֶצְבְּעוֹתָיו פִּזְּזוּ,נִימָה אַחַת אִלְּמָה נִשְׁאֲרָה,אִלְּמָה נִשְׁאֲרָה עַד-הַיּוֹם! וְצַר מְאֹד, מְאֹד!כָּל-יָמֶיהָ זָעָה נִימָה זוֹ,דּוּמָם זָעָה, דּוּמָם רָעֲדָה,אֶל-מִזְמוֹרָהּ, דּוֹדָהּ גּוֹאֲלָהּ,כָּמְהָה, צָמְאָה, עָגְמָה, נִכְסְפָה,כַּאֲשֶׁר יֶעְגַּם לֵב לַמְזֻמָּן לוֹ;וְאִם-הִתְמַהְמַהּ – בְּכָל-יוֹם חִכְּתָה-לּוֹוּבִנְהִימָה טְמִירָה שִׁוְּעָה-לּוֹ –וְהוּא הִתְמַהְמַהּ אַף לֹא-בָא,אַף לֹא-בָא! וְגָדוֹל מְאֹד, מְאֹד הַכְּאֵב!הָ יָ ה אִישׁ – וּרְאוּ: אֵ י נֶ נּ וּ עוֹד,וְשִׁירַת חַיָּיו בְּאֶמְצַע נִפְסְקָה;עוֹד שִׁיר מִזְמוֹר אֶחָד הָיָה-לּוֹ,וְהִנֵּה אָבַד הַמִּזְמוֹר לָעַד,אָבַד לָעַד!" |
|
השיר "אחרי מותי" נכתב על ידי המשורר חיים נחמן ביאליק בשנת 1904 והולחן על ידי שלמה הופמן בשנת 1951. השיר מתאר הספד אישי של אדם הצופה אל מותו ומנחה כיצד יש לספוד לו. יש שפירשו את השיר כהספד כואב על משורר שנפטר בטרם עת ולא הספיק למלא את כל הפוטנציאל שלו, ויש שראו בשיר הספד של המשורר לרכיב האניגמטי של כשרונו, אותו קיווה למצוא ולהביא לידי ביטוי, אך לבסוף לא הצליח. כמו כן, ישנם כאלה שראו בשיר מחשבות עצמיות של ביאליק על מותו שלו ולראייה הם מציינים שבאותו החודש בו פרסם ביאליק את השיר, פרסם גם שיר נוסף, "מתחשק לי לדעת איך יהיה מותי", העוסק בהתרחשויות סביב מותו שלו. לשיר נכתבו מספר רב של לחנים, בין השאר על ידי גבריאל גראד, עמנואל עמירן, לייב גלנץ, יצחק אדל, ציפי פליישר ועוד. |
| כותר |
אחרי מותי ספדו ככה לי |
|---|---|
| בביצוע |
קפלן, שלמה; להקת הנגון |
| מתוך |
אחרי מותי ספדו ככה לי |
| תאריך היצירה |
195? |
| השותפים ביצירה |
הופמן, שלמה 1909-1998 (מלחין) ביאליק, חיים נחמן 1873-1934 (מחבר) קפלן, שלמה 1909-1974 (מנצח, מבצע) להקת הנגון (זמר, מבצע) |
| סוגה |
Songs, Hebrew Art music |
| שפה |
heb |
| משך |
00:03:29 |
| הערות |
הוקלט ב: 19.8.1951. |
| מספר מדף |
K-02485-02-A-01 |
| מספר מערכת |
990037097100205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
השיר "אחרי מותי" נכתב על ידי המשורר חיים נחמן ביאליק בשנת 1904 והולחן על ידי שלמה הופמן בשנת 1951. השיר מתאר הספד אישי של אדם הצופה אל מותו ומנחה כיצד יש לספוד לו.
יש שפירשו את השיר כהספד כואב על משורר שנפטר בטרם עת ולא הספיק למלא את כל הפוטנציאל שלו, ויש שראו בשיר הספד של המשורר לרכיב האניגמטי של כשרונו, אותו קיווה למצוא ולהביא לידי ביטוי, אך לבסוף לא הצליח. כמו כן, ישנם כאלה שראו בשיר מחשבות עצמיות של ביאליק על מותו שלו ולראייה הם מציינים שבאותו החודש בו פרסם ביאליק את השיר, פרסם גם שיר נוסף, "מתחשק לי לדעת איך יהיה מותי", העוסק בהתרחשויות סביב מותו שלו.
לשיר נכתבו מספר רב של לחנים, בין השאר על ידי גבריאל גראד, עמנואל עמירן, לייב גלנץ, יצחק אדל, ציפי פליישר ועוד.
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
ביצועים נוספים לשיר
אחרי מותי ספדו ככה לי
קפלן, שלמה; להקת הנגון
