כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
למדורות של ל"ג בעומר
צורי, נעמי; להקת רון עמי | 1957
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
למדורות של ל"ג בעומר
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטת רדיו
-
מתוך:
- ל"ג בעמר
- 1957 השותפים ביצירה:
- כהן-מלמד, ניסן (מלחין);
- דפנא, משה (מחבר);
- בוהם, יוחנן (מעבד מוזיקלי)
נגן שירים ברצף
-
01.
3:02בר כוכבא
-
02.
2:19ל"ג בעמר
-
03.
2:48למדורות של ל"ג בעומר
נגן שירים ברצף
| הבו חומר, הבו חומר,למדורות של ל"ג בעומרמן הים עד לישימוןומנגב לחרמון,שלהבות תבענה אומר:ל"ג בעומר, ל"ג בעומר.הבו חומר, הבו חומר,למדורות של ל"ג בעומרעקיבא רועה ורב,בר-כוכבא וגיבוריו,קום יקומו לאורנוויברכו שלהבותינו.הבו חומר, הבו חומר,למדורות של ל"ג בעומריענה אז בר-יוחאי:אמן סלה, כה לחי,פסגותינו כה הארנה,חרותנו פה בשרנה.הבו חומר, הבו חומר,למדורות של ל"ג בעומר |
|
שיר זה פורסם בספר "שיר לחג", תל אביב, תשט"ו, בלחן של דניאל סמבורסקי. בספר "ל"ג בעמר", רמת גן, 1953 המילים מיוחסות למשה דפנא. ל"ג בעומר, היום השלושים ושלושה לספירת העומר (י"ח אייר) התקבל כמועד מיוחד בימי הביניים, כציון הפסקת המגפה בה מתו תלמידיו של רבי עקיבא. במאה ה-16 היום קיבל אופי של חג כאשר תלמידי האר"י ציינו אותו כיום הילולה של רבי שמעון בר-יוחאי, תלמידו של ר' עקיבא. לפי המסורת רשב"י נולד, יצא מן המערה, התחתן ונפטר בל"ג בעומר. ההילולה כללה הדלקת אש, תפילה וריקודים. בהמשך התפתח מנהג עליה לקבר של רשב"י במירון. ל"ג בעומר נקשר למרד בר כוכבא, ומנהגים כגון הדלקת מדורות, ירי חץ וקשת, יציאה ליער או לטבע ומשחקי מלחמה- כולם נובעים מקשר זה. התנועה הציונות ראתה בבר כוכבא ובמרד סמל לגבורה ולעצמאות, ובמשך השנים היום קיבל מעמד של חג בישראל. כחלק מתהליך זה חוברו שירים רבים, בעיקר שירי ילדים, המחזקים את אופיו החגיגי של התאריך. |
| כותר |
למדורות של ל"ג בעומר |
|---|---|
| כותרים נוספים |
אתחלתא: הבו חמר הבו חמר למדורה של לג בעמר [ביצוע מוקלט] |
| בביצוע |
בוהם, יוחנן; צורי, נעמי; להקת רון עמי |
| מתוך |
ל"ג בעמר |
| תאריך היצירה |
1957 |
| השותפים ביצירה |
כהן-מלמד, ניסן 1906-1983 (מלחין) דפנא, משה 1884-1963 (מחבר) בוהם, יוחנן 1914-1986 (מעבד מוזיקלי, מנצח, מבצע) צורי, נעמי 1917-1995 (זמר, מבצע) להקת רון עמי (מבצע) |
| הערת מקום וזמן |
על גבי התקליט: 31.5.1957 |
| סוגה |
Songs, Hebrew |
| שפה |
heb |
| משך |
00:02:48 |
| מספר מדף |
K-01806-01-B-03 |
| מספר מערכת |
990036933360205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
שיר זה פורסם בספר "שיר לחג", תל אביב, תשט"ו, בלחן של דניאל סמבורסקי. בספר "ל"ג בעמר", רמת גן, 1953 המילים מיוחסות למשה דפנא.
ל"ג בעומר, היום השלושים ושלושה לספירת העומר (י"ח אייר) התקבל כמועד מיוחד בימי הביניים, כציון הפסקת המגפה בה מתו תלמידיו של רבי עקיבא. במאה ה-16 היום קיבל אופי של חג כאשר תלמידי האר"י ציינו אותו כיום הילולה של רבי שמעון בר-יוחאי, תלמידו של ר' עקיבא. לפי המסורת רשב"י נולד, יצא מן המערה, התחתן ונפטר בל"ג בעומר. ההילולה כללה הדלקת אש, תפילה וריקודים. בהמשך התפתח מנהג עליה לקבר של רשב"י במירון. ל"ג בעומר נקשר למרד בר כוכבא, ומנהגים כגון הדלקת מדורות, ירי חץ וקשת, יציאה ליער או לטבע ומשחקי מלחמה- כולם נובעים מקשר זה. התנועה הציונות ראתה בבר כוכבא ובמרד סמל לגבורה ולעצמאות, ובמשך השנים היום קיבל מעמד של חג בישראל. כחלק מתהליך זה חוברו שירים רבים, בעיקר שירי ילדים, המחזקים את אופיו החגיגי של התאריך.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
ביצועים נוספים לשיר
למדורות של ל"ג בעומר
צורי, נעמי; להקת רון עמי
למדורות של ל"ג בעומר
בוהם, יוחנן; צורי, נעמי; להקת רון עמי
