כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
גדוד בעיר
אדל, יצחק; מקהלת מכללת לוינסקי לחינוך | 1953
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
גדוד בעיר
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטת רדיו
- הקלטה
- 1953 השותפים ביצירה:
- אנגל, יואל (מלחין);
- ביאליק, חיים נחמן (מחבר)
| כָּל הָרְחוֹבוֹת אָז רָעָמוּ,כָּל הַמְּבוֹאוֹת הָמוּ, הָמוּעֵת שֶׁבָּאחֵיל צָבָאבָּרִאשׁוֹנָה אֶל הָעִיר.אַנְשֵׁי חַיִל, פְּקִידִים, סְגָנִים,זְקוּפֵי קוֹמָה וּמְזֻיָּנִים,וּבְרֹאשָֹםעוֹבְרִים שָׁםנוֹגְנִים רַבִּים עִם כְּלֵי שִׁיר.בַּחֲצוֹצְרָה:תְּרוּ-רָ-רָה!בֶּחָלִיל:לִי-לִי-לִיל!וּבַתֹּף - קוֹל עָז, קוֹל רָם:תָּ-רָ-רָם!!!רַב עִם תַּלְמִיד, אֵם עַל בָּנִים,רַצְעָן, חַיָּט, הַחֶנְוָנִים,יָצְאוּ רְאוֹתמַרְאָה זֹאת,לֹא נִרְאֲתָה עוֹד בָּעִיר.עִם הַתַּעַר יָצָא גַלָּב,אַף הַשּׁוֹחֵט עִם הַחַלָּף,נָשִׁים, טַףמָחֲאוּ כַּףלְקוֹל הַנּוֹגְנִים בִּכְלֵי שִׁיר.הַחֲצוֹצְרָה:תְּרוּ-רָ-רָה!הֶחָלִיל:לִי-לִי-לִיל!וְהַתֹּף - קוֹל עָז, קוֹל רָם:תָּ-רָ-רָם כָּל הַמִּגְרָשׁ הָמָה, הָמָה.חָרְדָה, רָגְזָה הָאֲדָמָה,עֵת בַּסָּךְבְּקוֹל "הֶאָח"!יָצְאוּ גְדוּדִים מִן הָעִיר.צִלְצַל חֲרָבוֹת, בְּרַק כִּידוֹנִים,שִׁירַת חַיִל רַבַּת אוֹנִים.וּבַעֲלוֹתתְּרוּעַת עֹזפָּצְחוּ נוֹגְנִים בִּכְלֵי שִׁיר.הַחֲצוֹצְרָה:תְּרוּ-רָ-רָה!הֶחָלִיל:לִי-לִי-לִיל!וְהַתֹּף - קוֹל עָז, קוֹל רָם:בּוּם בּוּם בָּם בּוּם בּוּם בָּם בּוּם בָּם |
|
השיר "גדוד בעיר" נכתב על ידי המשורר חיים נחמן ביאליק בסביבות שנות העשרים של המאה העשרים והולחן על ידי יואל אנגל בשנת 1925. ניתן לומר שבלחנו הקפיד אנגל לתת לשיר סגנון הולם של שיר לכת צבאי, כפי שעשה גם סימון בר זמרא, שכתב גם הוא לחן לשירו של ביאליק, שנשמע כמו שיר לכת. השיר מתאר גדוד חיילים שנכנס לעיר במה שמתואר כתהלוכה צבאית מרשימה, בהובלת תזמורת צבאית ועם גדודי חיילים חמושים צועדים בסך. מצעדי ראווה צבאיים היו חזון נפרץ בתקופה זו של ההסטוריה, בין מלחמות העולם, והם עוררו התרגשות מעורבת בפחד בקרב יושבי הערים שבהן נערכו הצעדות. המשורר יעקב פיכמן, שהיה ידידו של ביאליק, מספר שביאליק היה גאה בשיר הזה מפני שהרגיש שהצליח לכתוב שיר ילדים שמשוחרר מהרוח המדוכאת של השירים שהיו נפוצים בקרב הקהילות היהודיות, ומחובר להתרגשות הטבעית שהתעוררה לנוכח המצעדים הללו, במקומות בהם נערכו. |
| בביצוע |
מקהלת סמינר לווינסקי |
|---|---|
| תאריך היצירה |
1953 |
| השותפים ביצירה |
אנגל, יואל 1868-1927 (מלחין) ביאליק, חיים נחמן 1873-1934 (מחבר) מקהלת סמינר לווינסקי (מבצע) |
| הערת מקום וזמן |
1953 |
| סוגה |
Songs, Hebrew |
| שפה |
heb |
| מספר מדף |
ZMR 04689 |
| מספר מערכת |
990039752420205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
השיר "גדוד בעיר" נכתב על ידי המשורר חיים נחמן ביאליק בסביבות שנות העשרים של המאה העשרים והולחן על ידי יואל אנגל בשנת 1925. ניתן לומר שבלחנו הקפיד אנגל לתת לשיר סגנון הולם של שיר לכת צבאי, כפי שעשה גם סימון בר זמרא, שכתב גם הוא לחן לשירו של ביאליק, שנשמע כמו שיר לכת.
השיר מתאר גדוד חיילים שנכנס לעיר במה שמתואר כתהלוכה צבאית מרשימה, בהובלת תזמורת צבאית ועם גדודי חיילים חמושים צועדים בסך. מצעדי ראווה צבאיים היו חזון נפרץ בתקופה זו של ההסטוריה, בין מלחמות העולם, והם עוררו התרגשות מעורבת בפחד בקרב יושבי הערים שבהן נערכו הצעדות.
המשורר יעקב פיכמן, שהיה ידידו של ביאליק, מספר שביאליק היה גאה בשיר הזה מפני שהרגיש שהצליח לכתוב שיר ילדים שמשוחרר מהרוח המדוכאת של השירים שהיו נפוצים בקרב הקהילות היהודיות, ומחובר להתרגשות הטבעית שהתעוררה לנוכח המצעדים הללו, במקומות בהם נערכו.
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
ביצועים נוספים לשיר
גדוד בעיר
אדל, יצחק; מקהלת מכללת לוינסקי לחינוך
