כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
סליחות 1958
Glanz, Leib
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
הצועני
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטת רדיו
-
מתוך:
- שיר ערש
- 1958 השותפים ביצירה:
- ברהמס, יוהנס (מלחין);
- בן ים, אברהם (מתרגם);
- טרסקי, אלכסנדר (מעבד מוזיקלי)
נגן שירים ברצף
-
01.
2:07לילה טוב הרדם סגור עיניים סגור
-
02.
2:58אגם מנמנם ירח דומם
נגן שירים ברצף
| גרסה עברית שתרגומה מיוחס לישראל מאיר בידרמןהַצּוֹעֲנִי שְׁזוּף הָעוֹרנַגֵּן הֶמְיָה לִימֵי גַּעְגּוּעִיםעַל עֵרָגוֹן צִפִּיַּת דְּרוֹרכִּלְיוֹן לֵבָב וְרֶטֶט גַּעְגּוּעִיםעַל אַהֲבָה דּוֹלֶקֶת אֵשׁנַגֵּן כַּנָּר מְשוךְ הַקֶּשֶׁתיִדְמַע כִּנּוֹר, יִפְקַע מֵיתָרעַל נַעֲרָתוֹ מְיֹאֶשֶׁתהַצּוֹעֲנִי סַפֵּר נָא לִיעַל אַהֲבָה וְסוֹד תִּקְוָהיֹפִי וְאֹשֶׁר עֲלֵי זֹהַר וָיֹשֶׁראֱמֶת וָאוֹר שְׁאֵינָם עוֹד |
|
השיר "צועני נגן" הינו גרסה עברית לשיר טנגו פולני בשם "נגן, כנר, נגן" (מפולנית:" Graj skrzypku graj") שכתב סטניסלב ז'דרוייבסקי והלחין ולדיסלב לידאוור בשנת 1936. השיר, שנחשב לאחד משירי הטנגו המפורסמים ביותר באירופה בשנות השלושים של המאה העשרים, תורגם לעברית מעט לאחר צאתו וישנם מקורות המצביעים על כך שמתרגם השיר הינו ישראל מאיר בידרמן ומקורות אחרים המצביעים על אברהם בן-ים, אך יתכן גם שמדובר בשני תרגומים שונים. ברקע לכתיבת השיר, ראשית ימיה של המדינה פולין, שקיבלה את עצמאותה בשנת 1919 לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, וחוותה התקדמות כלכלית וחברתית משמעותית, אך הראתה סימנים של עתיד מדאיג מתחילת שנות השלושים, והגיעה לקריסה סופית עם תחילת מלחמת העולם השניה בשנת 1939. שנים אלו התאפיינו מצד אחד ברווחה גדולה לאוכלוסיה היהודית ומצד שני, אופיינו בגלי עליה גדולים של הדור הצעיר לישראל. כך, השיר מצא את דרכו לישראל כמעט מיד עם פרסומו, כנראה בזכותם של יהודים חלוצים מפולין, ואילו כותב השיר, ז'דרוייבסקי, מצא את מותו בגטו ורשה, מספר שנים לאחר כתיבת השיר, למרבה הצער. עוד, יש לציין כי בשם השיר מופיעה לעיתים המילה צועני ולעיתים כנר, ואין הדבר במקרה, שכן צוענים נחשבו לנגני כינור מחוננים (לצד יהודים) והמילים כנר וצועני היו למילים נרדפות בהקשר זה, לעיתים קרובות. |
| כותר |
הצועני |
|---|---|
| בביצוע |
בן ים, יהודית; הלפרן, אדי; להקת צליל קליל |
| מתוך |
שיר ערש |
| תאריך היצירה |
1958 |
| השותפים ביצירה |
ברהמס, יוהנס 1833-1897 (מלחין) בן ים, אברהם (מתרגם) טרסקי, אלכסנדר 1921-1997 (מעבד מוזיקלי) בן ים, יהודית (זמר, מבצע) הלפרן, אדי 1921-1991 (מנצח, מבצע) להקת צליל קליל (מבצע) רשות השידור. קול ישראל |
| הערת מקום וזמן |
על גבי התקליט: 1958.8 |
| שפה |
heb |
| משך |
00:04:07 |
| הערות |
שני קולות - הקלטה כפולה 2 עתקים מתוך אוסף קול ישראל. |
| מספר מדף |
K-01849-01-A K-06093-01-A |
| מספר מערכת |
990002454830205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
השיר "צועני נגן" הינו גרסה עברית לשיר טנגו פולני בשם "נגן, כנר, נגן" (מפולנית:" Graj skrzypku graj") שכתב סטניסלב ז'דרוייבסקי והלחין ולדיסלב לידאוור בשנת 1936. השיר, שנחשב לאחד משירי הטנגו המפורסמים ביותר באירופה בשנות השלושים של המאה העשרים, תורגם לעברית מעט לאחר צאתו וישנם מקורות המצביעים על כך שמתרגם השיר הינו ישראל מאיר בידרמן ומקורות אחרים המצביעים על אברהם בן-ים, אך יתכן גם שמדובר בשני תרגומים שונים.
ברקע לכתיבת השיר, ראשית ימיה של המדינה פולין, שקיבלה את עצמאותה בשנת 1919 לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, וחוותה התקדמות כלכלית וחברתית משמעותית, אך הראתה סימנים של עתיד מדאיג מתחילת שנות השלושים, והגיעה לקריסה סופית עם תחילת מלחמת העולם השניה בשנת 1939. שנים אלו התאפיינו מצד אחד ברווחה גדולה לאוכלוסיה היהודית ומצד שני, אופיינו בגלי עליה גדולים של הדור הצעיר לישראל. כך, השיר מצא את דרכו לישראל כמעט מיד עם פרסומו, כנראה בזכותם של יהודים חלוצים מפולין, ואילו כותב השיר, ז'דרוייבסקי, מצא את מותו בגטו ורשה, מספר שנים לאחר כתיבת השיר, למרבה הצער.
עוד, יש לציין כי בשם השיר מופיעה לעיתים המילה צועני ולעיתים כנר, ואין הדבר במקרה, שכן צוענים נחשבו לנגני כינור מחוננים (לצד יהודים) והמילים כנר וצועני היו למילים נרדפות בהקשר זה, לעיתים קרובות.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
