כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
אחרי מותי ספדו ככה לי.
עמירן, עמנואל, 1909-1993 מלחין
לצפייה בפריטבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
אחרי מותי ספדו ככה לי
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטת רדיו
- 1955 השותפים ביצירה:
- עמירן, עמנואל (מלחין);
- ביאליק, חיים נחמן (מחבר)
| אַחֲרֵי מוֹתִי סִפְדוּ כָּכָה לִי:"הָיָה אִישׁ – וּרְאוּ: אֵינֶנּוּ עוֹד;קֹדֶם זְמַנּוֹ מֵת הָאִישׁ הַזֶּה,וְשִׁירַת חַיָּיו בְּאֶמְצַע נִפְסְקָה;וְצַר! עוֹד מִזְמוֹר אֶחָד הָיָה-לּוֹ –וְהִנֵּה אָבַד הַמִּזְמוֹר לָעַד,אָבַד לָעַד!וְצַר מְאֹד! הֵן כִּנּוֹר הָיָה-לּוֹ –נֶפֶשׁ חַיָּה וּמְמַלְּלָה,וְהַמְשׁוֹרֵר מִדֵּי דַבְּרוֹ בוֹאֶת-כָּל-רָזֵי לִבּוֹ הִגִּיד לוֹ,וְכָל-הַנִּימִין יָדוֹ דוֹבְבָה,אַךְ רָז אֶחָד בְּקִרְבּוֹ הִכְחִיד,סְחוֹר סְחוֹר לוֹ אֶצְבְּעוֹתָיו פִּזְּזוּ,נִימָה אַחַת אִלְּמָה נִשְׁאֲרָה,אִלְּמָה נִשְׁאֲרָה עַד-הַיּוֹם!וְצַר מְאֹד, מְאֹד!כָּל-יָמֶיהָ זָעָה נִימָה זוֹ,דּוּמָם זָעָה, דּוּמָם רָעֲדָה,אֶל-מִזְמוֹרָהּ, דּוֹדָהּ גּוֹאֲלָהּ,כָּמְהָה, צָמְאָה, עָגְמָה, נִכְסְפָה,כַּאֲשֶׁר יֶעְגַּם לֵב לַמְזֻמָּן לוֹ;וְאִם-הִתְמַהְמַהּ – בְּכָל-יוֹם חִכְּתָה-לּוֹוּבִנְהִימָה טְמִירָה שִׁוְּעָה-לּוֹ –וְהוּא הִתְמַהְמַהּ אַף לֹא-בָא,אַף לֹא-בָא! וְגָדוֹל מְאֹד, מְאֹד הַכְּאֵב!הָ יָ ה אִישׁ – וּרְאוּ: אֵ י נֶ נּ וּ עוֹד,וְשִׁירַת חַיָּיו בְּאֶמְצַע נִפְסְקָה;עוֹד שִׁיר מִזְמוֹר אֶחָד הָיָה-לּוֹ,וְהִנֵּה אָבַד הַמִּזְמוֹר לָעַד,אָבַד לָעַד!" |
|
השיר "אחרי מותי" נכתב על ידי המשורר חיים נחמן ביאליק בשנת 1904 והולחן על ידי עמנואל עמירן בשנות החמישים המוקדמות של המאה העשרים. השיר מתאר הספד אישי של אדם הצופה אל מותו ומנחה כיצד יש לספוד לו ועורר פרשנויות רבות באשר לעומק כוונותיו. יש שפירשו אותו כהספד כואב על משורר שנפטר בטרם עת ולא הספיק למלא את כל הפוטנציאל שלו, ויש שראו בשיר הספד של המשורר לרכיב האניגמטי של כשרונו, אותו קיווה למצוא ולהביא לידי ביטוי, אך לבסוף לא הצליח. כמו כן, ישנם כאלה שראו בשיר מחשבות עצמיות של ביאליק על מותו שלו ולראייה הם מציינים שבאותו החודש בו פרסם ביאליק את השיר, פרסם גם שיר נוסף, "מתחשק לי לדעת איך יהיה מותי", העוסק בהתרחשויות סביב מותו שלו. לאורך השנים נכתבו לחנים רבים לשיר זה, בין השאר על ידי גבריאל גראד, אלימלך בן דוד (צוקרמן), לייב גלנץ, יצחק אדל, ציפי פליישר ועוד. עם זאת, לעמירן היה קשר אישי ומיוחד עם ביאליק, שבפניו הוצג על ידי הוריו כבר בגיל שתיים עשרה, כשהיה ילד פלא ורשאי שכתב את יצירתו המפורסמת, "בת יפתח". |
| בביצוע |
בדמור, משה; מקהלת קול ציון לגולה; תזמורת קול ישראל |
|---|---|
| תאריך היצירה |
1955 |
| השותפים ביצירה |
עמירן, עמנואל 1909-1993 (מלחין) בדמור, משה (מנצח, מבצע) ביאליק, חיים נחמן 1873-1934 (מחבר) מקהלת קול ציון לגולה (זמר, מבצע) תזמורת קול ישראל (מבצע) רשות השידור. קול ישראל |
| הערת מקום וזמן |
מהירות 33 |
| סוגה |
Art music |
| שפה |
heb |
| משך |
00:09:09 |
| הערות |
11.7.1955 מתוך אוסף קול ישראל. |
| מספר מדף |
K-04098-01-A |
| מספר מערכת |
990002490190205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
השיר "אחרי מותי" נכתב על ידי המשורר חיים נחמן ביאליק בשנת 1904 והולחן על ידי עמנואל עמירן בשנות החמישים המוקדמות של המאה העשרים. השיר מתאר הספד אישי של אדם הצופה אל מותו ומנחה כיצד יש לספוד לו ועורר פרשנויות רבות באשר לעומק כוונותיו.
יש שפירשו אותו כהספד כואב על משורר שנפטר בטרם עת ולא הספיק למלא את כל הפוטנציאל שלו, ויש שראו בשיר הספד של המשורר לרכיב האניגמטי של כשרונו, אותו קיווה למצוא ולהביא לידי ביטוי, אך לבסוף לא הצליח. כמו כן, ישנם כאלה שראו בשיר מחשבות עצמיות של ביאליק על מותו שלו ולראייה הם מציינים שבאותו החודש בו פרסם ביאליק את השיר, פרסם גם שיר נוסף, "מתחשק לי לדעת איך יהיה מותי", העוסק בהתרחשויות סביב מותו שלו.
לאורך השנים נכתבו לחנים רבים לשיר זה, בין השאר על ידי גבריאל גראד, אלימלך בן דוד (צוקרמן), לייב גלנץ, יצחק אדל, ציפי פליישר ועוד. עם זאת, לעמירן היה קשר אישי ומיוחד עם ביאליק, שבפניו הוצג על ידי הוריו כבר בגיל שתיים עשרה, כשהיה ילד פלא ורשאי שכתב את יצירתו המפורסמת, "בת יפתח".
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
