audio items
zemer
חזרה לתוצאות החיפוש

סורו מני

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • הקלטת רדיו
כותרים נוספים אתחלתא: סורו סורו מני יגון קדרות ומחשבה [ביצוע מוקלט]
בביצוע גוב, גידי
תאריך היצירה 1973
השותפים ביצירה אלדמע, גיל 1928-2014 (מעבד מוזיקלי)
פן, אלכסנדר בן יוסף 1906-1972 (מחבר)
גוב, גידי 1950- (זמר, מבצע)
רשות השידור. קול ישראל
הערת מקום וזמן 21.2.1973.
תל אביב.
סוגה Songs, Hebrew
שפה heb
משך 00:02:21
הערות עממי.
המידע אודות ההקלטה הועתק מקטלוג קול ישראל.
הוקלט על-ידי קול ישראל.

הערת משתתפים גידי גוב בליווי להקה כלית.
מספר מדף MCD-0239 - 04
מספר מערכת 990032503080205171

תנאי השימוש:

איסור העתקה

יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

תצוגת MARC
אודות
  • השיר "סורו מני" נכתב על ידי המשורר אלכסנדר פן בשנות הארבעים של המאה העשרים, וראה אור לראשונה במסגרת ספר השירים של פן "רחוב העצב החד-סטרי", שיצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשנת 1977. השיר מתאר מלח שיכור אשר יושב במסעדה ומטביע את יגונו בטיפה המרה ובמנת דג.
    מקורו של הלחן לשיר אינו ידוע ויתכן שהינו מבוסס על שיר עם רוסי (כפי שנהוג לייחס לשירי משוררים רוסים שעלו ארצה), או לחלופין, כפי שמספרת חוקרת המוסיקה, ד"ר חגית הלפרין, שראיינה את יעקב לופן, בן קיבוץ גנוסר, שבעת שישב בכלא הבריטי בימי המנדט, למד את השיר הזה ושמע שמקורו במעפיל ניצול שואה ששמו לא ידוע. התווים לשיר הודפסו לראשונה בשנת 1963 במסגרת פרוייקט שירי הפלמ"ח בשם "אנו, אנו, הפלי"ם"
    השיר התפרסם לראשונה בביצוע הזמר דקלון ובליווי להקת "צלילי הכרם" בשנת 1975 וכלל מספר שיבושים לשוניים שסטו מן המקור. עם זאת, בעוד שיתכן וחלק מן השיבושים היו מקריים, כגון תחילת השיר במילים "סורו ממני" במקום צורת הדיבור הקדומה, "סורו מני", כפי שנכתב במקור, הרי שבסוף השיר, שינה דקלון את המילים "לעזאזל הכל! אין זהו ים" למילים – "לעזאזל הכל, אין לי מקום" ויש הרואים זאת כשינוי מכוון שנועד להעביר מסר חברתי על הקיפוח של בני עדות המזרח, שיח מחאתי שהיה בשיא תנופתו בתקופה בה הוקלט השיר. השיר הוקלט בביצוע אמנים רבים לאורך השנים, ומבלי שיהיה לדבר הסבר, ניתן לומר כי בכל גרסה מוקלטת של השיר ניתן למצוא שיבושים לשוניים הסוטים מן המקור כפי שכתב אותו פן.
    במהלך שנות העשרה של תחילת המאה העשרים ואחת, ניתן היה למצוא את מילות השיר מצויירות על גרפיטי בסמטה 4 בשכונת פלורנטין בתל אביב, עם הקדשה אוהבת ועלומת-שם למשורר אלכסנדר פן.


תגיות

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?