כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
נגון ביאליק
אורסתו, דני; הגבעטרון (להקה) | 195?
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
| נגון ללא מילים |
| ניגון חסידי ללא מילים שביאליק לימד ולכן נקרא על שמו. בשנת 1925, שנה לאחר שבנה ביאליק את ביתו בתל אביב, כבר היה ניגון מפורסם קרוי על שמו. בשנה זו התפרסם הניגון ביישוב ה"הורה של ביאליק". "כל הענין התחיל כאשר חבורת נוער תל אביבית הגיעה באחד הערבים אל מול ביתו של ביאליק והזמינה אותו להצטרף למעגל הרוקדים. נזכר ביאליק בניגון ששמע ימים אחדים לפני כן ושר אותו לפניהם. בן רגע נקלט השיר ומפה לאוזן עברה עברה השמועה כי ביאליק חיבר הורה. כל הארץ שרה ורקדה את "ההורה של ביאליק" והמשורר עמד מנגד ולא הבין במה זה. "משום מה זכיתי שנקרא ניגון על שמי?- שאל, "כלום מבית אבי הבאתיו? - בוא ואראה לך את היהודי ששמעתי מפיו את הניגון הזה"- אמר פעם לא"ז בן-ישי. מאז נכלל הניגון הזה באסופות זמר רבות כ"מרש ביאליק".-- מתוך אליהו הכהן, בכל זאת יש בה משהו: שירי הזמר של תל אביב, עמ' 58. ; על פי מאיר נוי ביאליק עצמו הכיר את הניגון בחו"ל והביא אותו איתו לארץ. הניגון הושר באירועי "עונג שבת" שאותם הנהיג ביאליק ב"אוהל שם" בתל אביב בשבתות אחר הצהריים. אירועים אלו כללו הרצאות, דברי תורה וכן שירים רבים שבצעה מקהלת גברים או שרו בציבור שכללו גם זמירות שבת וניגונים חסידיים. ; חסידי סדיגורה שרים עד היום את הניגון הזה במבנה ABCB בטישים שלהם. הניגון קרוי בפיהם "נגון שוויץ" כיוון שבשוויץ התוודע האדמו"ר של סדיגורה לניגון, שם סיפרו לו שמדובר בניגון סדיגוראי. |
| בביצוע |
וילנסקי, משה; התזמרת הקלה של רשות השדור השודי |
|---|---|
| תאריך היצירה |
1964 |
| השותפים ביצירה |
שריף, נועם 1935-2018 (מעבד מוזיקלי) וילנסקי, משה 1910-1997 (מנצח, מבצע) רשות השידור. קול ישראל התזמרת הקלה של רשות השדור השודי (מבצע) |
| הערת מקום וזמן |
26.11.1964. סטוקהולם. |
| סוגה |
Nigunim Horas |
| שפה |
heb |
| משך |
00:02:04 |
| הערות |
המידע אודות ההקלטה הועתק מקטלוג קול ישראל. הוקלט על-ידי קול ישראל. |
| הערת משתתפים |
התזמורת הקלה של רשות השידור השוודי בנצוח - משה וילנסקי. |
| מספר מדף |
MCD-0098 - 24 |
| מספר מערכת |
990029235990205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
ניגון חסידי ללא מילים שביאליק לימד ולכן נקרא על שמו. בשנת 1925, שנה לאחר שבנה ביאליק את ביתו בתל אביב, כבר היה ניגון מפורסם קרוי על שמו. בשנה זו התפרסם הניגון ביישוב ה"הורה של ביאליק". "כל הענין התחיל כאשר חבורת נוער תל אביבית הגיעה באחד הערבים אל מול ביתו של ביאליק והזמינה אותו להצטרף למעגל הרוקדים. נזכר ביאליק בניגון ששמע ימים אחדים לפני כן ושר אותו לפניהם. בן רגע נקלט השיר ומפה לאוזן עברה עברה השמועה כי ביאליק חיבר הורה. כל הארץ שרה ורקדה את "ההורה של ביאליק" והמשורר עמד מנגד ולא הבין במה זה. "משום מה זכיתי שנקרא ניגון על שמי?- שאל, "כלום מבית אבי הבאתיו? - בוא ואראה לך את היהודי ששמעתי מפיו את הניגון הזה"- אמר פעם לא"ז בן-ישי. מאז נכלל הניגון הזה באסופות זמר רבות כ"מרש ביאליק".-- מתוך אליהו הכהן, בכל זאת יש בה משהו: שירי הזמר של תל אביב, עמ' 58.
חסידי סדיגורה שרים עד היום את הניגון הזה במבנה ABCB בטישים שלהם. הניגון קרוי בפיהם "נגון שוויץ" כיוון שבשוויץ התוודע האדמו"ר של סדיגורה לניגון, שם סיפרו לו שמדובר בניגון סדיגוראי.
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
ביצועים נוספים לשיר
נגון ביאליק
אורסתו, דני; הגבעטרון (להקה)
נגון ביאליק
שריף, נועם; תזמורת הבידור של קול ישראל
נגון ביאליק
שריף, נועם
נגון ביאליק
בן-זרח, שמואל
נגון ביאליק
הגבעטרון (להקה); חמישיית גלבוע
נגון ביאליק
