• יְדֵי רָשִׁים נֶחֱלָשִׁים – ידיהם של ישראל, העניים במעשים טובים, חלשות. • מֵהַשִּׂיג דֵּי כָפְרָם – אין בהם מעשים טובים שיכפרו על מעשיהם הרעים. • בְּרוּחָם וּמַר שִׂיחָם – בנפש מרה וכואבת, לפי דברי איוב (ז, יא) גַּם אֲנִי לֹא אֶחֱשָׂךְ פִּי אֲדַבְּרָה בְּצַר רוּחִי אָשִׂיחָה בְּמַר נַפְשִׁי. • יְקַדְּמוּ אֶת פְּנֵי יוֹצְרָם – יתפללו לבוראם. • עַם נִבְדָּל – עם ישראל, שעליו נאמר בויקרא כ, כו: וִהְיִיתֶם לִי קְדשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי. • הוֹלֵךְ וְדָל – הולך ונחלש. הלשון שאובה מהפסוק בשמואל ב ג, א ...וַדָוִד הֹלֵךְ וְחָזֵק וּבֵית שָׁאוּל הֹלְכִים וְדַלִּים. • וְשִׂיחוֹ הוֹלֵךְ וְרָם – ותפילתו הולכת וגוברת, מתעצמת. • בְּהִוָּעֲדָם בְּבֵית מוֹעֲדָם – בהתכנסם בבית הכנסת שלהם. • וּבִגְרוֹנָם רוֹמְמוֹת אֵל – והם משבחים את ה', לפי תהלים קמט, ו: רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם. • לְהַקְדִישׁ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל – כפי שנאמר בישעיהו כט, כג: וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ. • סָף דְּבִיר – כלה, נחרב, קודש הקודשים. • וָסַף – ומפתנו. • וְאֵין אֵפוֹד וּתְרָפִים – שיגידו את העתידות, לפי הושע ג, ד: כִּי יָמִים רַבִּים יֵשְׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵין מֶלֶךְ וְאֵין שָׂר וְאֵין זֶבַח וְאֵין מַצֵּבָה וְאֵין אֵפוֹד וּתְרָפִים. • וּפָרֹכֶת – המסך שהפריד בין הקודש לבין קודש הקודשים. • וּמַעֲרֶכֶת – של לחם הפנים. • וּתְמִידִים וּמוּסָפִים – קרבנות תמיד ומוסף. • וְכַפֹּרֶת – כיסוי הארון שעמד בבית קודש הקדשים. • נִגָּפִים – אנשים שפוגעת בהם מגפה (בשל חטאיהם). • וְאֵין קְטֹרֶת וְכַפֹּרֶת לְכַפֵּר עַל נִגָּפִים – בזמן המשכן והמקדש היו משתמשים בקטורת לכפרה, וביום הכיפורים נכנס הכהן הגדול כשהקטורת בידו לקודש הקדשים, מקום הכפורת, לכפר על ישראל. • קְדֻשַּׁת אֵל בְּיִשְׂרָאֵל לְהִדַּמּוֹת לִשְׂרָפִים – ישראל מקדשים את ה' כשם שמקדשים אותו המלאכים, באמירת פסוקי הקדושה ובעמידה המתדמה לעמידת המלאכים. • וּמֵעָנְיָם בְּבֵית שִׁבְיָם – ומצרתם בגלות. • לְהוֹדוֹת אֵל נֶאֱסָפִים – בבתי הכנסת. • וּמֵחַיִל אֶל חַיִל יֵלְכוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – לפי תהלים פד, ח: יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל יֵרָאֶה אֶל אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן, שנדרש במועד כט ע"ב על היוצאים מבית הכנסת לבית המקדש וזוכים לקבל פני שכינה. • וְאֵל נוֹשֵׂא... הָיִיתָ לָהֶם – ה' הסולח, לפי תהלים צט, ח: ה' אֱלֹהֵינוּ אַתָּה עֲנִיתָם אֵל נֹשֵׂא הָיִיתָ לָהֶם וְנֹקֵם עַל עֲלִילוֹתָם. • וְצוּר מַחְסֶה – סלע שבו אפשר לבטוח, לפי תהלים צד, כב: וַיְהִי ה' לִי לְמִשְׂגָּב וֵאלֹהַי לְצוּר מַחְסִי. • עַל כְּרוּבִים וְכוֹכָבִים הֲרִימוֹתָ דִגְלֵיהֶם – נישאת את מחנות ישראל מעבר למלאכים ולכוכבים. • מִמְּרוֹמְךָ גּוֹנַנְתָּ – משמיך הגנת. • וּמַלְאָכִים נֶעֱרָכִים שַׂמְתָּ נוֹשְׂאֵי כְלֵיהֶם – מינית את המלאכים הנערכים לקרב להיות נושאי כליהם של ישראל. • עַתָּה חַתָּה יַד מַלְכָּם וְחֵילֵיהֶם – ואילו עכשיו נשברה כביכול יד מלכה וצבאה של ישראל. • וְזָר יְרָשָׁם וְהוֹרִישָׁם – עם נכרי ירש את ארצם וגירש אותם ממנה. • הֲבָנִים אֵין לְיִשְׂרָאֵל? – האם צריכים לרשת אותם זרים, כאילו אין להם בנים? • דְּרוֹר יְקוּשָׁה – כנסת ישראל המדומה לציפור דרור, לכודה במלכודת. • דְּרוֹר דּוֹרְשָׁה מִזְּדוֹנִים וּמֵאֲדוֹנִים – מחפשת חופש, גאולה, מרשעים ומאדונים השולטים בה. • אֱיָלוּתָהּ – זוהי פנייה אל ה', שהוא כוחה של ישראל. • מְשֵׁה אוֹתָהּ מִמַּיִם זֵידוֹנִים – חלץ אותה מצרותיה. הדימוי לקוח מתהלים קכד, ה-ז: אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים. בָּרוּךְ ה' שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם. נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ... • וְאַל יֵקַל... זְכוּת אָבוֹת רִאשׁוֹנִים – ולוואי שלזכות אבות יהיה משקל משמעותי. • בְּעֵת מִשְׁקָל – ביום הדין, ראש השנה, שבו נשקלים העוונות כנגד הזכויות. • וְיִפָּקֵד דַּל – וייזכר לטובה העני - עם ישראל, היחיד והכלל. • מֵתָיו חַיֵּה בְּקֶרֶב שָׁנִים – החיה את המתים. שיבוץ הוא מחבקוק ג, ב: ה' שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי ה' פָּעָלְךָ בְּקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ בְּקֶרֶב שָׁנִים תּוֹדִיעַ בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר. • לְהַשְׁקוֹתָם וְהַחֲיוֹתָם... כַטַּל – לפי ישעיהו כו, יט: יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ... • הֱיֵה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל – לפי הושע יד, ו אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה וְיַךְ שָׁרָשָׁיו כַּלְּבָנוֹן. • הַמְבֹרָךְ – ה'. • מַעֲרָךְ – מערכת. • וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּלָה – כפי שאמר איוב כו, ז: נֹטֶה צָפוֹן עַל תֹּהוּ תֹּלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה. • אֵשׁ וּמַיִם וְשָׁמַיִם וְהָאָרֶץ... יְעִידוּן – כל הברואים יעידו על בוראם, לפי תהלים יט, ב: הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ... וכן במקומות נוספים. • מָה רָם וּמַה נִּפְלָא – כה גבוה ונפלא מפעלו. • וְצֹאן יָדָיו – עם ישראל, כפי שנאמר בתהלים צה, ז: כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ. • וַעֲבָדָיו... לְדִינוֹ עוֹמְדִים – לפי תהלים קיט, צא לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם כִּי הַכֹּל עֲבָדֶיךָ. • וְצֹאן יָדָיו לְדִינוֹ עוֹמְדִים – כפי שמתוארים הנשפטים בראש השנה כבני צאן במשנה ראש השנה א, ב: בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם עוֹבְרִין לְפָנָיו כִּבְנֵי מָרוֹן. • בְּיוֹם פָּקְדוֹ – ביום המשפט. • חֶלְדּוֹ – עולמו. • תִּקְפֹּץ פִּיהָ עַוְלָה – הרֶשע לא ישמיע עוד את דברו, לפי תהלים קז, מב: יִרְאוּ יְשָׁרִים וְיִשְׂמָחוּ וְכָל עַוְלָה קָפְצָה פִּיהָ. • וּבוֹ יִצְדְּקוּ וְיִתְהַלְּלוּ כָּל זֶרַע יִשְׂרָאֵל – לפי ישעיהו מה, כה: בַּה' יִצְדְּקוּ וְיִתְהַלְלוּ כָּל זֶרַע יִשְׂרָאֵל. הביאור נשען בין היתר על דב ירדן.
|