ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
(סימן בנימין) בּוֹרֵא עַד אָנָּה יוֹנָתְךָ בִּמְצוּדָה תּוֹךְ פַּח הַמּוֹקֵשׁ עֲנִיָּה וּמְרוּדָה וּבְלִי בָנֶיהָ יוֹשֶׁבֶת גַּלְמוּדָה צוֹעֶקֶת אָבִי נָעָה גַּם נָדָה מִקִּנָּהּ הַיּוֹנָה וּלְקֶרַח וְחֹרֶב יוֹם וָלַיְלָה חוֹנָה הִיא מִתְחַרֶדֶת מֵחֶרֶב הַיּוֹנָה מִשִּׁנֵּי לָבִיא יָהּ עֵת עָזַבְתָּ אוֹתָהּ בְיַד טוֹרֵף אָכַל הַצַּוָּאר וּמָלַק הָעֹרֶף עָבְרוּ הַשָּׁנִים גַּם קַיִץ גַּם חֹרֶף אֶשָּׂא עֹל אוֹיְבִי מִי יִתֵּן אֵלֶיהָ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים לָעוּף בִּגְבָעוֹת וּלְדַלֵּג בֶּהָרִים לָבוֹא עִם דּוֹדָהּ אֶל תּוֹךְ הַחֲדָרִים אָז אֶשְׁכַּח עָצְבִּי יוֹעֲצִים עָלֶיהָ עֵצוֹת הִיא אֲנוּשָׁה זָרִים אַכְזָרִים שָׂמוּהָ חֲלוּשָׁה בְּעֹל כָּבֵד בְּחֶרְפָּה וּבוּשָׁה גָדוֹל מַכְאוֹבִי נַחֵם עַל לִבָּהּ אֵל שׁוֹכֵן בִּמְרוֹמִים דַּבֵּר נֶחָמָה עַל לֵב הָעֲגוּמִים קַבֵּץ נִדָּחִים פְּזוּרִים בָּעַמִּים וְגוֹאֵל תָּבִיא עַד אָנָּה יוֹנָתְךָ בִּמְצוּדָה תּוֹךְ פַּח הַמּוֹקֵשׁ עֲנִיָּה וּמְרוּדָה וּבְלִי בָנֶיהָ יוֹשֶׁבֶת גַּלְמוּדָה צוֹעֶקֶת אָבִי נָעָה גַּם נָדָה מִקִּנָּהּ הַיּוֹנָה וּלְקֶרַח וְחֹרֶב יוֹם וָלַיְלָה חוֹנָה הִיא מִתְחַרֶדֶת מֵחֶרֶב הַיּוֹנָה מִשִּׁנֵּי לָבִיא יָהּ עֵת עָזַבְתָּ אוֹתָהּ בְיַד טוֹרֵף אָכַל הַצַּוָּאר וּמָלַק הָעֹרֶף עָבְרוּ הַשָּׁנִים גַּם קַיִץ גַּם חֹרֶף אֶשָּׂא עֹל אוֹיְבִי מִי יִתֵּן אֵלֶיהָ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים לָעוּף בִּגְבָעוֹת וּלְדַלֵּג בֶּהָרִים לָבוֹא עִם דּוֹדָהּ אֶל תּוֹךְ הַחֲדָרִים אָז אֶשְׁכַּח עָצְבִּי יוֹעֲצִים עָלֶיהָ עֵצוֹת הִיא אֲנוּשָׁה זָרִים אַכְזָרִים שָׂמוּהָ חֲלוּשָׁה בְּעֹל כָּבֵד בְּחֶרְפָּה וּבוּשָׁה גָדוֹל מַכְאוֹבִי נַחֵם עַל לִבָּהּ אֵל שׁוֹכֵן בִּמְרוֹמִים דַּבֵּר נֶחָמָה עַל לֵב הָעֲגוּמִים קַבֵּץ נִדָּחִים פְּזוּרִים בָּעַמִּים וְגוֹאֵל תָּבִיא |
|
פיוט מתוך סדר הקינות לתשעה באב, במנהגי מרבית הקהילות הספרדיות. מחברו של הפיוט ידוע לנו רק במו הפרטי, החתום בראשי הבתים – בנימין. זהו פיוט יוצא דופן בנוף הקינות שכן הוא איננו מבכה את החורבן כדרך כלל הקינות של תשעה באב, אלא מעמיד במרכזו את היונה המבקשת מנוח, כדימוי לעם ישראל. נותר רק לתמוה ולהצטער על כך שפיוט יפה כמותו, נדחק למסגרת כמו זו של תשעה באב, ועל כן מושר רק פעם אחת בשנה, ולא בנסיבות משמחות. כך או כך, אנו ממליצים בחום לשלב את הפיוט הזה כאחד מהפיוטים לכל עת. |
|
• עַד אָנָּה - עד מתי. |
| כותר |
בורא עד אנה |
|---|---|
| מעגל השנה |
לכל עת;תשעה באב |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
• עַד אָנָּה - עד מתי.
• יוֹנָתְךָ - כינוי לעם ישראל, לפי המסורת הדורשת את הרעיה, המדומה ליונה, משיר השירים (ב, יד) כעם ישראל: יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה.
• בִּמְצוּדָה, תּוֹךְ פַּח הַמּוֹקֵשׁ - במלכודת, דימוי לגלות.
• גַּלְמוּדָה - בודדה.
• צוֹעֶקֶת אָבִי - צועקת אל אביה שבשמים. השיבוץ לקוח מצעקת אלישע לאליהו עם עלייתו בסוסי אש השמימה במלכים ב ב, יב.
• נָעָה... מִקִּנָּהּ הַיּוֹנָה - עם ישראל גלה מארצו.
• וּלְקֶרַח וְחֹרֶב - סובלת מתלאות מזג האויר - קרה וחמסין, כפי שאמר יעקב ללבן בבראשית לא, מ הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה...
• מִתְחַרֶדֶת מֵחֶרֶב הַיוֹנָה - היונה חרדה מחרב ומשני לביא. יש כאן משחק מלים על ביטוי הסמיכות המקראי 'חרב היונה', המופיע בירמיהו מו, טז הִרְבָּה כּוֹשֵׁל גַּם נָפַל אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיֹּאמְרוּ קוּמָה וְנָשֻׁבָה אֶל עַמֵּנוּ וְאֶל אֶרֶץ מֹולַדְתֵּנוּ מִפְּנֵי חֶרֶב הַיּוֹנָה. שם משמעותו, כנראה, החרב המזיקה, הפוגעת.
• מִשִּנֵּי לָבִיא - דימוי לאויב הטורף, לפי יואל א, ו כִּי גוֹי עָלָה עַל אַרְצִי עָצוּם וְאֵין מִסְפָּר שִׁנָּיו שִׁנֵּי אַרְיֵה וּמְתַלְּעוֹת לָבִיא לוֹ.
• יָהּ - ה'.
• עֵת עָזַבְתָּ אוֹתָהּ - כאשר עזבת את היונה, ישראל.
• בְיַד טוֹרֵף - בידי האויב.
• אָכַל הַצַּוָּאר וּמָלַק הָעֹרֶף - התיז את ראש היונה, ביטוי לאכזריות האויב כלפי עם ישראל.
• אֶשָּׂא עֹל אוֹיְבִי - נתונה תחת שלטו ומרות אויבי.
• מִי יִתֵּן אֵלֶיהָ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים - הלוואי שיינתן ליונה כנפיים רחבות כמו של נשר. ויש פה הדהוד לפסוק בתהלים (נה, ז): וָאֹמַר מִי יִתֶּן לִי אֵבֶר כַּיּוֹנָה אָעוּפָה וְאֶשְׁכֹּנָה.
• לָעוּף בִּגְבָעוֹת וּלְדַלֵּג בֶּהָרִים - לפי שיר השירים ב, ח קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת.
• לָבוֹא עִם דּוֹדָהּ אֶל תּוֹךְ הַחֲדָרִים - להתאחד עם אהובה, הקב"ה, לפי הפסוק משיר השירים א, ד: מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ... החדרים נדרשים במדרשים שונים כחדרי תורה, כגנזי מרומים, כחדרי מרכבה, כחדרי גן עדן ועוד.
• עָצְבִּי - צערי, כאבי.
• יוֹעֲצִים עָלֶיהָ עֵצוֹת - האויבים זוממים מזימות נגדה.
• אֲנוּשָׁה - חולה מאוד, לפי ירמיהו טו, יח: לָמָּה הָיָה כְאֵבִי נֶצַח וּמַכָּתִי אֲנוּשָׁה מֵאֲנָה הֵרָפֵא...
• שָׂמוּהָ חֲלוּשָׁה - החלישו אותה.
• נַחֵם עַל לִבָּהּ... דַּבֵּר נֶחָמָה - נחם אותה, לפי ישעיהו מ א-ב: נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם. דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ...
• שׁוֹכֵן בִּמְרוֹמִים - יושב בשמים.
• הָעֲגוּמִים - העצובים.
• קַבֵּץ נִדָּחִים - אסוף את הגולים המפוזרים.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
