• אֶשְׁאַל אֱלֹהַי –אבקש מאלוהי . אסתר, ה,ו,: "...מה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך עד חצי המלכות ותיעש " , שמואל א, א, יז : "...לכי לשלום ואלהי ישראל יתן את שלתך אשר שאלת מעימו " • יִגְאֲלָהָ שְׁבוּיִים – שיגאל את ישראל הנתונים בגלות והנקראים שבויים כנאמר באיכה, א, ה, : "עולליה הלכו שבי לפני צר " • יֶאְסוֹף זְרוּיִים – עם ישראל המפוזרים בגלות . עפ"י ויקרא, כו, לג: "ואתכם אזרה בגויים והריקותי אחריכם חרב..." • בִּזְכוּת מְכֻנָּה אָב הָמוֹן לְגוֹיִם –בזכות אברהם אבינו , עפ"י בראשית , יז,ד : "אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גויים " • עת עֵת יִקְרְאוּ בִּשְׁמוֹ – של הקב"ה . • יְהוּ עֲנוּיִים – יענה להם . • בִּזְכוּת אֲשֶׁר גָּלָה לְנַהֲרַיִם – יעקב אבינו שברח לארם נהריים מפני עשיו אחיו . • הוֹלִיד נְקִיִּים – שבטי ישראל ,שנכללו כולם בעם ישראל. • אַרְבַּע דְּגָלִים – כאשר ישראל היו חונים במדבר, התחלקו לארבעה מחנות לפי דגלים. (במדבר,י, יא–כח) • הָלְכוּ גְּאוּלִים – וגם כאשר נסעו ישראל,שנגאלו ממצריים ,היו הולכים לפי אותם ארבע מחנות. • חָנוּ באֵלִים – שם מקום במדבר שבו חנו בני ישראל ע"פ שמות טו,כז: " ויבואו אילימה ושם שתים עשרה עינות מים ..." • אַל תִּמְסְרָה אוֹתָם בְּיַד בְּזוּיִים – הגויים. • יִהְיוּ קְנוּיִים – עם ישראל.עפ"י שמות טו,טז : " עד יעבור עמך ה' עד יעבור עם זו קנית... " • אַתָּה אֲשֶׁר תַּבִּיט אֱלֵי עֲנִיִּים – עם ישראל. • שׁוֹמֵר פְּתָאִים – עפ"י תהילים קטז,ו :" שומר פתאים ה', דלותי ולי יהושיע ..." • וּבְרוֹן וְהַדְרָה – בשיר ובהדר. • בִּזְכוּת אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמָהּ גְּבִירָה – בזכות שרה אמנו שנקרא שמה גבירה עפ"י בראשית טז, ט: "שובי אל גבירתך ..." • יִסְכָּה – היא שרה. עפ"י בראשית ,יא,כט .ובזכותה ,בזכות אבות ואמהות נעלה לארצינו. • אֲשֶׁר שָׁמַע בְּקוֹל גְּבוּרָה – יצחק אשר שמע בקולו של הקב"ה והסכים להיעקד. בקבלה מסמל יצחק את ספרת גבורה. • וּכְלַל בְּנֵי יַעְקֹב שְׁהֵם דְּווּיִים – בגלותם. איכה ה,יז :" על זה היה דווה לבנו על אלה חשכו עינינו " • כֻּלָּם דְּחוּיִים – מארץ לארץ. • נִבְחָר לְעוֹלָה / קָרְבָּן מְעֻלָּה – יצחק ,שנבחר להיעקד על גבי המזבח. • נִפְדָּה בְּחֶמְלָה – הקב"ה ציווה ברחמיו להחליפו באיל . (בראשית,כב) • נתח נִתְחַלְּקוּ בנָיו שְׁנֵי חֲצָיִים – בניו של יצחק נחלקו לשניים: עשיו ויעקב. • גויים שניים– עפ"י בראשית, כה, כג : " ...שני גויים בבטנך ושני לאומים ממעייך יפרדו" • בֵּרַךְ לְנִינוֹ עַל שְׁנֵי גְּדָיִים – יצחק ברך את בנו, יעקב, על תבשיל גדיים שהכינה רבקה.(בראשית,כז, ט ) . המילה נינו משמשת כאן במשמעות של בנו ולא במשמעות של בן נכדו כפי שאנו רגילים.( דוגמאות נוספות לכך אפשר למצוא בבראשית כא, כג כאשר אלימלך פונה לאברהם : "...השבעה לי אם תשקור לי ולניני ולנכדי..." . לפי דירוג האישים כאן, אנו מבינים שניני בא לפני נכדי בסדר הדורות,ועל כן הוא במשמעות של בן.עוד דוגמא היא ברשות לנשמת שכתב אבן עזרא:" הבדיל ניני תם/ חוקים להורותם " גם כאן במשמעות של בנים .בני יעקב שנקרא איש תם .) • יוֹם אֶזְכְּרָה וכו'– מיד כאשר אני נזכר בבית המקדש, נעשה לבבי דואג וחסר מנוחה. • אֶרְאֶה לְצוּרָתוֹ בְּתוֹךְ כְּתָבִי – בספרי המקרא, המתארים את צורתו של בית ה'. • כֹּחַ לְהַעְמִיד שַׂר צָבָא וְתִשְׁבִּי – ומדוע אני מיצר? כי עוד לא הגיע אליהו הנביא המכונה תשבי (מלכים א,יז, א ) והוא מבשר הגאולה כנאמר במלאכי כג,כג: "הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא ". • וּמְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן בְּבַד עֲטוּיִים – הכהנים הלבושים בגדי בד, עפ"י ויקרא,טז, ד :"כתונת בד ילבש ומכנסי בד יהיו על בשרו ..." • עַל יַד מְנַחֵם – שמו של המשיח ,עפ"י סנהדרין דף צח,ב: "...ור' יוחנן אמר למשיח מה שמו...ויש אומרים מנחם בן חזקיה שמו..." • נָבוֹא לְאֹהָלִים שְׁהֶם בְּנוּיִים – לבתים בארץ ישראל • וַעֲדֵי עֲדָיִים – מקושטים ומפוארים.עדי לשון תכשיט. • כָּל טַעֲמֵי תוֹרָה יְהוּ גְּלוּיִים וכו'– שכל סודות התורה יהיו ברורים בימות המשיח כשמש בצהריים. • יִתְקַבְּצוּ וכו'– קיבוץ גלויות • טוֹבוֹת צְפוּנוֹת – הטובה הצפונה לעתיד לבוא בארץ הקודש. ובתהילים לא, כ: "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך" • נִהְיֶה בְּאֶרֶץ הַצְּבִי שְׁרוּיִים– ארץ הצבי זוהי ארץ ישראל ע"פ יחזקאל כ, ו: "אל ארץ אשר תרתי להם...צבי היא לכל הארצות" • עַל כָּל שְּׁפָיִים – הרים, מקומות גבוהים ע"פ ירמיהו יב, יב: "על כל שפיים במדבר באו שודדים..." • נִרְאֶה בְּנֵי צִיּוֹן שְׁהֶם קְרוּיִים – המשורר מתחיל למנות את הגלויות השונות, ומונה תחילה את בני ציון,כלומר אנשי ארץ ישראל, שהם מוזמנים, קרואים. • עִם בָבְלִיִּים – ואח"כ מונה את עולי בבל. • וּבְנֵי טְבֶרְיָה יַעֲלוּ תְּחִלָּה – שמשם עתידין להגאל ע"פ סנהדרין דף לא', ב. • הַיּוֹדְעִים דִּין סַנְדְּרֵי גְּדוֹלָה – ששם היה מושב הסנהדרין והישיבות הגדולות בימי התנאים והאמוראים. • גֹּרֶן עֲגוּלָה – ע"פ הנאמר במסכת חולין דף ה, א: "סנהדרין היתה כחצי גורן עגולה כדי שיהו רואין זה את זה..." כלומר היו יושבים בצורת חצי מעגל כדי שיראו את כל הנוכחים. • יוֹרוּ עֲנִיָּה סוֹעֲרָה וְגוֹלָה – ואותם בני טבריה יודעי דין הסנהדרין, יורו את בני הגולה שהם 'עניה סוערה וגולה' ע"פ הפסוק בישעיהו,נד,יא: "עניה סוערה לא נוחמה הנה אנוכי מרביץ בפוך אבנייך..." • בָּאוּ בְּנִסְיוֹנוֹת בְּאֵשׁ וּמַיִם– בני ישראל הגולים נתנסו בנסיונות קשים ומרים בגלות • יָצְאוּ רְווּיִים – ע"פ תהילים סו', יב: "...באנו באש ובמים ותוציאנו לרויה", למרות כל הנסיונות, בסוף ישנה הגאולה. • בִּזְכוּת אֲבוֹתָם וכו'– המשורר מתפלל לה' שיפנה לזכות אבות וישיב את עם ישראל לארצו. • וּזְכוּת אֲשֶׁר הוֹרִיד לְעָם מְרוּיִים וכו'– וכן שיזכור את זכות משה רבינו עליו השלום,שהוריד לעם ישראל שמרה בחטא העגל, לוחות שניים.(במקום הראשונים ששבר) • וזכ וּזְכוּת אֲשֶׁר גָּלָה לְמַחֲנַיִם–בזכות דוד המלך אשר גלה למחניים במרד אבשלום ע"פ שמואל ב,יז', כד: "ודוד בא מחנימה ואבשלום עבר את הירדן הוא וכל איש ישראל עימו" • עִם בַּרְזְלִיִּים – ברזלי הגלעדי ובניו שארחו את דוד בברחו מפני אבשלום (מלכים א,ב,ז') • סֻכַּת יְלוּד דָּוִד – ילוד דוד זהו המשיח. המשורר מבקש להקים את סוכת דוד כביטוי לגאולת ישראל, כנאמר בעמוס ט, יא: "ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת...ובניתיה כימי עולם". • שְׁמוֹ אֲבִיעַד – כינוי למלך המשיח ע"פ ישעיהו ט, ה: "ויקרא שמו פלא יועץ אל גיבור אבי עד שר שלום ". • עֵת יִשְׁמְעוּ גּוֹיִם יְהוּ בְּרַעַד– כשישמעו הגויים על דבר הגאולה והניסים שיעשו לעם ישראל יאחד אותם רעד מרוב פחד, וזאת על פי הפסוק משמות טו, טו: " אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמגוּ כּל ישְׁבֵי כְנָעַן: " • על הררי עד– ע"פ חבקוק ג, ה: "ויתפוצצו הררי עד שחו גבעות עולם..." גם שם ביטוי זה נאמר בהקשר לגויים. • תשמיד לעמונים ומואביים– כינויים כלליים לגויים. • תרשיש ואיים– עמים, ארצות. • ובני קטורה– הערבים המוסלמים בני קטורה, היא הגר, שפחת שרי ( בראשית כה,א) • תהיה עקרה– בניגוד למסופר עליה שילדה בן לעומת שרה שהיתה עקרה. • כנענים ואכסנדריים– כינוי כללי לגויים. • ברוך אשר ריפא וכו'– הקב"ה שגאל כבר פעמיים את ישראל מגלות מצריים ומגלות בבל. • פנים בפנים נחזה גבורה– בבוא הגאולה, הקב"ה המכונה כאן "גבורה", יתגלה אלינו פנים בפנים כפי שנגלה למשה רבינו בהר סיני. • גיבור ונורא– כינוי לקב"ה. • נראה שכינתו בתוך עזרה– בבית המקדש, ששם היו עזרות. • נדע סגולת וכו'– מעשה המנורה הוא בכלל הנסתרות שנבצרו אף ממשה ורק הקב"ה הראהו לו ( במדבר ח, ד) • למתנות– את המתנות. • בית חשיים– לשכה בבית המקדש שלתוכה היו מביאים בחשאי את מתנות העניים כדי שלא לבייש את העניים שהסתפקו ממנה. וזאת על פי מסכת שקלים ה, ט: "שתי לשכות היו במקדש, אחת לשכת חשאים ואחת לשכת הכלים. לשכת חשאים, יראי חטא נותנים לתוכה בחשאי ועניים בני טובים מתפרנסים מתוכה בחשאי..." • לשהם ראויים– לאותם עניים שהיו ראויים. • אחתום לשירי– אסיים את שירי • אשאל לצורי– המשורר מסיים את שירו במשאלה: • עת יפגשו וכו'– ע"פ ישעיהו לד, יד, והכוונה: כאשר יכלו הגויים זה את זה במלחמת גוג ומגוג לעתיד לבוא. • חרבך– חוזר אל הקב"ה. • עליו– על הגויים. • כמספריים וכו'– שיבוץ מישעיהו ז, כ: "ביום ההוא יגלח ה' בתער השכירה בעברי נהר במלך אשור"
|