כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
אלי אליהו הנביא הבא נא
לבנון, אריה; זר, דודו |
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
| אֵלִי אֵלִיָּהוּ / הַנָּבִיא הָבֵא נָאאֵלִי אֵלִיָּהוּ / בֹּא יָבֹא בְּרִנָּה(תוספת בערבית)ה' צְבָאוֹת וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּאַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב אָבִינוּבּוֹ יִרְתּוֹם רִכְבּוֹ / נָע בַּשְּׁבִי כִּי בוֹלֹא שָׁכַב לִבּוֹ חַי אֵלִי / גַּם לֹא רָאָה שֵׁנָהרַב מַחְלִי בִּרְאוֹת / כַּחְשִׁי וּמְשַׂנְאוֹתיָפוֹת וּבְרִיאוֹת חַי אֵלִ / בָּשָׂר וַתִּרְעֶינָההַשְׁקֵה צָר מֵי רֹאשֹ / צָר עֵינָיו יִלְטוֹשׁיוֹם עֵינַי לִקְדוֹשׁ חַי אֵלִי / יִשְׂרָאֵל תִּשְׁעֶינָהמָתַי תַּרְאֶה אוֹת / יֶשַׁע אֵל קוֹרְאוֹתלָךְ וּלְךָ נוֹשְׂאוֹת אֵלִי אֵלִי / קוֹלָן וַתָּרֹנָּההַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל / לִפְנֵי דַל שׁוֹאֵלאָנָּא הָאֵל אֵל / אַבְרָהָם הַקְרֵה נָא |
| פיוט למוצאי שבת מאת ר' אברהם אבן עזרא, המושר בפי רוב הקהילות הספרדיות בלחנים שונים. כמקובל בפיוטים להבדלה ולמוצאי שבת בכלל, אליהו הנביא ממלא גם כאן תפקיד מרכזי, כמבשר הגאולה. הסברים שונים ניתנו להתגברות הציפייה לגאולה במוצאי שבתות: בספר 'המנהיג' (ספר הלכה שנתחבר על ידי ר' אברהם בן נתן הירחי מן העיר לוניל שבפרובאנס, המאות ה- 12-13) מצויין למשל כי אין אליהו בא בערבי שבתות וערבי ימים טובים מפני הטורח שבימים אלו, ולכן מבקשים ישראל את בואו דווקא לאחר השבת ובזכותה; הסבר אחר הציע ר' דוד אבודרהם (ספרד, המאה ה-14) אשר על סמך המימרה הידועה מן התלמוד, לפיה "אלמלא משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלין", קבע: "על כן אנו אומרים לקב"ה, הרי שמרנו את השבת, מעתה שלח לנו את אליהו הנביא". מעבר להסברים אלו ניתן כמובן גם לשער בפשטות כי מוצאי שבת הוא זמן המלוּוה בחשש וחרדה מן השבוע העומד בפתח ומכל אשר הוא טומן בחובו, וממילא יפה לבקשת ישועה ורחמים. מחברו של הפיוט, אשר שמו 'אברהם' משוקע בראשי המחרוזות ובטור המסיים את הפיוט, הוא ככל הנראה ר' אברהם אבן עזרא, מגדולי פייטני ספרד (המאות ה-11-12) [מתוך הזמנה לפיוט] |
| בביצוע |
כנאפו, דוד; בן ישי, [לא מזוהה] |
|---|---|
| תאריך היצירה |
1966 |
| השותפים ביצירה |
כנאפו, דוד (זמר, מבצע) בן ישי, [לא מזוהה] (מבצע) רשות השידור. קול ישראל |
| הערת מקום וזמן |
21.10.1966. ירושלים. |
| סוגה |
Musical traditions (Jewish), Sephardi, North Africa Synagogue music |
| שפה |
heb |
| משך |
00:03:13 |
| הערות |
המידע אודות ההקלטה הועתק מקטלוג קול ישראל. הוקלט על-ידי קול ישראל. מסורת: ספרדים :צפון אפריקה / מרוקו |
| הערת משתתפים |
דדה כנפו בלווי בן ישי במנדול. |
| מספר מדף |
MCD-0110 - 27 |
| מספר מערכת |
990029234910205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
פיוט למוצאי שבת מאת ר' אברהם אבן עזרא, המושר בפי רוב הקהילות הספרדיות בלחנים שונים. כמקובל בפיוטים להבדלה ולמוצאי שבת בכלל, אליהו הנביא ממלא גם כאן תפקיד מרכזי, כמבשר הגאולה. הסברים שונים ניתנו להתגברות הציפייה לגאולה במוצאי שבתות: בספר 'המנהיג' (ספר הלכה שנתחבר על ידי ר' אברהם בן נתן הירחי מן העיר לוניל שבפרובאנס, המאות ה- 12-13) מצויין למשל כי אין אליהו בא בערבי שבתות וערבי ימים טובים מפני הטורח שבימים אלו, ולכן מבקשים ישראל את בואו דווקא לאחר השבת ובזכותה
הסבר אחר הציע ר' דוד אבודרהם (ספרד, המאה ה-14) אשר על סמך המימרה הידועה מן התלמוד, לפיה "אלמלא משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלין", קבע: "על כן אנו אומרים לקב"ה, הרי שמרנו את השבת, מעתה שלח לנו את אליהו הנביא". מעבר להסברים אלו ניתן כמובן גם לשער בפשטות כי מוצאי שבת הוא זמן המלוּוה בחשש וחרדה מן השבוע העומד בפתח ומכל אשר הוא טומן בחובו, וממילא יפה לבקשת ישועה ורחמים. מחברו של הפיוט, אשר שמו 'אברהם' משוקע בראשי המחרוזות ובטור המסיים את הפיוט, הוא ככל הנראה ר' אברהם אבן עזרא, מגדולי פייטני ספרד (המאות ה-11-12) [מתוך הזמנה לפיוט]
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
ביצועים נוספים לשיר
אלי אליהו הנביא הבא נא
לבנון, אריה; זר, דודו
אלי אליהו [נוסח טורקיה].
גאון, יהורם
