audio items
zemer
חזרה לתוצאות החיפוש

יודוך רעיוני

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
playerSongImg
בביצוע רחמים עמר ולהקתו
תאריך היצירה 1951
השותפים ביצירה עמר, רחמים 1898-1975 (מלחין)
רחמים עמר ולהקתו (זמר, מבצע)
רשות השידור. קול ישראל
הערת מקום וזמן על גבי התקליט: 18.12.1951
סוגה Piyyutim
שפה heb
משך 00:06:08
הערות מתוך אוסף קול ישראל.
מספר מדף K-02041-01-B
מספר מערכת 990002458400205171

תנאי השימוש:

איסור העתקה

יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

תצוגת MARC
אודות
  • "יוֹדוּךָ רַעְיוֹנַי" הוא פיוט לשבת שנכתב על ידי הרב ישראל נג'ארה, רב, פרשן ומגדולי המשוררים והפייטנים העבריים, בן המאה ה-16.
    הלחן נכתב על ידי רחמים עמר, מגדולי המלחינים של החזנות הספרדית-ירושלמית במאה ה-20, בסביבות שנת 1951. עמר, שסגנונו המוזיקלי היה מורכב ממוזיקה יהודית-ספרדית, טורקית, יוונית וערבית, שילב ביצירותיו אלמנטים מודרניים שהושפעו מהמוזיקה הישראלית של אותם הימים, במטרה לחשוף את סגנון המוזיקה המזרחי לקהל רחב יותר, ולהתאימו לריקודי שמחות.
    לפיוט קיימים לחנים נוספים ורבים, חלקם שנכתבו בעשרות השנים האחרונות וחלקם שהשתמרו בקהילות יהודיות שונות ובפרט אצל קהילות רומניוטיות, ספרד ועדות המזרח. כמו כן, מכיוון שקהילות רבות שימרו את הפיוט כחלק קבוע מתפילות השבת שלהן, קיים הבדל גם בשיבוצו של הפיוט לאורך השבת. כך למשל, בקהילות מרוקאיות שרים את הפיוט רק פעם בשנה (במסגרת "שירת הבקשות" של פרשת בא) ובקהילות חאלב הוא מושר בכל שבת לפני תפילת שחרית.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?