כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
טעם המן
דמארי, שושנה
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
ידיד נפש
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטת רדיו
- 195? השותפים ביצירה:
- לוי, יצחק (מלחין);
- צור, חיים (מעבד מוזיקלי)
| יְדִיד נֶפֶשׁ אָב הָרַחֲמָן / מְשֹׁךְ עַבְדָּךְ אֶל רְצוֹנָךְיָרוּץ עַבְדָּךְ כְּמוֹ אַיָּל / יִשְׁתַּחֲוֶה מוּל הֲדָרָךְכִּי יֶעֱרַב לוֹ יְדִידוּתָךְ / מִנֹּפֶת צוּף וְכָל טַעַם. הָדוּר נָאֶה זִיו הָעוֹלָם / נַפְשִׁי חוֹלַת אַהֲבָתָךְאָנָּא אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ / בְּהַרְאוֹת לָהּ נֹעַם זִיוָךְאָז תִּתְחַזֵּק וְתִתְרַפֵּא / וְהָיְתָה לָךְ שִׁפְחַת עוֹלָם. וָתִיק יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ / וְחוּסָה נָא עַל בֶּן אוֹהֲבָךְכִּי זֶה כַמֶּה נִכְסֹף נִכְסַף / לִרְאוֹת בְּתִפְאֶרֶת עֻזָּךְאָנָּא אֵלִי מַחְמַד לִבִּי / חוּשָׁה נָּא וְאַל תִּתְעַלָּם. הִגָּלֶה נָא וּפְרֹשׂ חָבִיב / עָלַי אֶת סֻכַּת שְׁלוֹמָךְתָּאִיר אֶרֶץ מִכְּבוֹדָךְ / נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָךְמַהֵר אָהוּב כִּי בָא מוֹעֵד / וְחָנֵּנִי כִּימֵי עוֹלָם. |
|
הפיוט "ידיד נפש" נכתב על ידי רבי אלעזר אזכרי במהלך המאה ה-16 ושולב עם השנים בתפילת השבת בכל קהילות ישראל, כאשר רוב קהילות אשכנז נוהגות לשיר אותו בכניסת השבת ורוב קהילות ספרד נוהגות לשיר אותו כחלק מתפילת שחרית של שבת. הפיוט הקצר, שרווי בתיאורי כיסופים וגעגוע לאלהים ושמחברו תיאר אותו כשיר בקשה על ייחוד, חשק ואהבה, מורכב מארבעה בתים שהאות הראשונה של כל אחד מהם יוצרת שמו המפורש של אלהים באקרוסטיכון. ניתן לומר שהשימוש הרב בכינויי אהבה וביטויי געגוע במהלך הפיוט מבטא את הלך נפשו של המחבר, המשתוקק לקרבת אלהים ולגאולה. לפיוט נכתבו מספר עצום של לחנים והלחן המובא כאן הינו של יצחק לוי, מלחין אתנולוג וזמר שתרם רבות להרחבת התהודה של שירה רוחנית מפרי עיטה של יהדות ספרד בישראל, והיה אביה של הזמרת יסמין לוי. |
| בביצוע |
בן פורת, צבי; מקהלת המדור לפולקלור |
|---|---|
| תאריך היצירה |
195? |
| השותפים ביצירה |
לוי, יצחק 1919-1977 (מלחין) צור, חיים 1938-2017 (מעבד מוזיקלי) בן פורת, צבי 1930-2010 (מנצח, מבצע) רשות השידור. קול ישראל מקהלת המדור לפולקלור (מבצע) |
| הערת מקום וזמן |
ירושלים. |
| סוגה |
Musical traditions (Jewish), Sephardi, Near Eastern and Balkan Synagogue music |
| שפה |
heb |
| משך |
00:02:48 |
| הערות |
המידע אודות ההקלטה הועתק מקטלוג קול ישראל. הוקלט על-ידי קול ישראל. מסורת: ספרדים :המזרח הקרוב והבלקן / ישראל - ירושלים |
| הערת משתתפים |
מקהלת המדור לפולקלור בהדרכת צבי בן פורת. |
| מספר מדף |
MCD-0101 - 17 |
| מספר מערכת |
990029235160205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
הפיוט "ידיד נפש" נכתב על ידי רבי אלעזר אזכרי במהלך המאה ה-16 ושולב עם השנים בתפילת השבת בכל קהילות ישראל, כאשר רוב קהילות אשכנז נוהגות לשיר אותו בכניסת השבת ורוב קהילות ספרד נוהגות לשיר אותו כחלק מתפילת שחרית של שבת.
הפיוט הקצר, שרווי בתיאורי כיסופים וגעגוע לאלהים ושמחברו תיאר אותו כשיר בקשה על ייחוד, חשק ואהבה, מורכב מארבעה בתים שהאות הראשונה של כל אחד מהם יוצרת שמו המפורש של אלהים באקרוסטיכון. ניתן לומר שהשימוש הרב בכינויי אהבה וביטויי געגוע במהלך הפיוט מבטא את הלך נפשו של המחבר, המשתוקק לקרבת אלהים ולגאולה.
לפיוט נכתבו מספר עצום של לחנים והלחן המובא כאן הינו של יצחק לוי, מלחין אתנולוג וזמר שתרם רבות להרחבת התהודה של שירה רוחנית מפרי עיטה של יהדות ספרד בישראל, והיה אביה של הזמרת יסמין לוי.
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
