כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
ידיד נפש
לוי, מאיר | 1960
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
ידיד נפש
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטת רדיו
- 1961 השותפים ביצירה:
- עמר, רחמים (מלחין);
- לוי, מאיר (מעבד מוזיקלי)
| יְדִיד נֶפֶשׁ אָב הָרַחֲמָן / מְשֹׁךְ עַבְדָּךְ אֶל רְצוֹנָךְיָרוּץ עַבְדָּךְ כְּמוֹ אַיָּל / יִשְׁתַּחֲוֶה מוּל הֲדָרָךְכִּי יֶעֱרַב לוֹ יְדִידוּתָךְ / מִנֹּפֶת צוּף וְכָל טַעַם. הָדוּר נָאֶה זִיו הָעוֹלָם / נַפְשִׁי חוֹלַת אַהֲבָתָךְאָנָּא אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ / בְּהַרְאוֹת לָהּ נֹעַם זִיוָךְאָז תִּתְחַזֵּק וְתִתְרַפֵּא / וְהָיְתָה לָךְ שִׁפְחַת עוֹלָם. וָתִיק יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ / וְחוּסָה נָא עַל בֶּן אוֹהֲבָךְכִּי זֶה כַמֶּה נִכְסֹף נִכְסַף / לִרְאוֹת בְּתִפְאֶרֶת עֻזָּךְאָנָּא אֵלִי מַחְמַד לִבִּי / חוּשָׁה נָּא וְאַל תִּתְעַלָּם. הִגָּלֶה נָא וּפְרֹשׂ חָבִיב / עָלַי אֶת סֻכַּת שְׁלוֹמָךְתָּאִיר אֶרֶץ מִכְּבוֹדָךְ / נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָךְמַהֵר אָהוּב כִּי בָא מוֹעֵד / וְחָנֵּנִי כִּימֵי עוֹלָם. |
|
הפיוט "ידיד נפש" נכתב על ידי רבי אלעזר אזכרי במהלך המאה ה-16 ושולב עם השנים בתפילת השבת בכל קהילות ישראל, כאשר רוב קהילות אשכנז נוהגות לשיר אותו בכניסת השבת ורוב קהילות ספרד נוהגות לשיר אותו כחלק מתפילת שחרית של שבת. הפיוט הקצר, שרווי בתיאורי כיסופים וגעגוע לאלהים ושמחברו תיאר אותו כשיר בקשה על ייחוד, חשק ואהבה, מורכב מארבעה בתים שהאות הראשונה של כל אחד מהם יוצרת שמו המפורש של אלהים באקרוסטיכון. ניתן לומר שהשימוש הרב בכינויי אהבה וביטויי געגוע במהלך הפיוט מבטא את הלך נפשו של המחבר, המשתוקק לקרבת אלהים ולגאולה. לפיוט נכתבו מספר עצום של לחנים והלחן המובא כאן הינו של רחמים עמר, מוזיקאי, מלחין ומנצח ישראלי, מגדולי המלחינים של החזנות הספרדית-ירושלמית במאה ה-20. ניתן לומר שלחנו של עמר מיוחד בכך שכתוב כיצירה מוסיקלית מתוזמרת במשקל הייחודי של שלושה רבעים (וואלס). |
| בביצוע |
לוי, מאיר; שבת, תרצה; מקהלת שאו זמרה |
|---|---|
| תאריך היצירה |
1961 |
| השותפים ביצירה |
עמר, רחמים 1898-1975 (מלחין) לוי, מאיר (מעבד מוזיקלי, מנצח, מבצע) שבת, תרצה (מבצע) מקהלת שאו זמרה (מבצע) רשות השידור. קול ישראל |
| הערת מקום וזמן |
1961. ירושלים. |
| סוגה |
Songs, Hebrew Piyyutim |
| שפה |
heb |
| משך |
00:03:40 |
| הערות |
אתחלתא משמשת ככותר מתוך אוסף קול ישראל. |
| הערת משתתפים |
מקהלת "שאו זמרה" תרצה שבת - סולנית, בנצוח מאיר לוי. |
| הערת הפקה |
המידע אודות ההקלטה הועתק מקטלוג קול ישראל. |
| מספר מדף |
MCD-0035 - 03 |
| מספר מערכת |
990026846070205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
הפיוט "ידיד נפש" נכתב על ידי רבי אלעזר אזכרי במהלך המאה ה-16 ושולב עם השנים בתפילת השבת בכל קהילות ישראל, כאשר רוב קהילות אשכנז נוהגות לשיר אותו בכניסת השבת ורוב קהילות ספרד נוהגות לשיר אותו כחלק מתפילת שחרית של שבת.
הפיוט הקצר, שרווי בתיאורי כיסופים וגעגוע לאלהים ושמחברו תיאר אותו כשיר בקשה על ייחוד, חשק ואהבה, מורכב מארבעה בתים שהאות הראשונה של כל אחד מהם יוצרת שמו המפורש של אלהים באקרוסטיכון. ניתן לומר שהשימוש הרב בכינויי אהבה וביטויי געגוע במהלך הפיוט מבטא את הלך נפשו של המחבר, המשתוקק לקרבת אלהים ולגאולה.
לפיוט נכתבו מספר עצום של לחנים והלחן המובא כאן הינו של רחמים עמר, מוזיקאי, מלחין ומנצח ישראלי, מגדולי המלחינים של החזנות הספרדית-ירושלמית במאה ה-20. ניתן לומר שלחנו של עמר מיוחד בכך שכתוב כיצירה מוסיקלית מתוזמרת במשקל הייחודי של שלושה רבעים (וואלס).
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
ביצועים נוספים לשיר
ידיד נפש
לוי, מאיר
ידיד נפש
לוי, מאיר; שבת, תרצה; מקהלת שאו זמרה; התזמרת המזרחית שליד מדור למוסיקה מזרחית
