כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
דבקה החמור
וייס, רוני; ימים טובים (שלישיה) |
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
| יָדַע שׁוֹר קוֹנֵהוּ וַחֲמוֹר(וְגַם חֲמוֹר יָדַע)וַחֲמוֹר - אֵבוּס בְּעָלָיו.עַל כֵּן אַל נָא תִּתְמָהוּ, יְדִידַי,לְשֶׁמַע אַגָּדָהעַל חֲמוֹר, חֲמוֹר מְאֻלָּף.גָּאלוּ לִלְחִמָאר: לָוֵוין?גָּאל: יָא לִלְחָטָאבּ, יָא לִלְעֵין!כְּפָר אֶל כְּפָר יַבִּיעַ אֹמֶרוּמְסַפְּרִים תָּמִיד עָלָיותַּחַת עֵץ שִׁקְמָה אוֹ תֹּמֶרזֶה לָזֶה כָּל בְּנֵי עֲרָב.גָּאלוּ לִלְחִמָאר: לָוֵוין?גָּאל: יָא לִלְחָטָאבּ, יָא לִלְעֵין!עִם בֹּקֶר לַשָּׂדֶה יָצָא פַלָּאח(וְהַחֲמוֹר הָלַךְ)עִם הַפַּך לִשְׁאֹב מִן הָעֵיןאֵפֶנְדִּי עִם הַכֶּרֶס רָץ לַכְּרַךְוְלַחֲמוֹר עַל גַּבהַחוֹטֵב עֵצִים שׁוּב טוֹעֵן:גָּאלוּ לִלְחִמָאר: לָוֵוין?גָּאל: יָא לִלְחָטָאבּ, יָא לִלְעֵין! |
|
שיר זה נכתב בעקבות ביקורו של זמיר בכפר ערבי, שם שמע את המשפט "שאלו חמור לאן אתה הולך, ובתשובה הוא ענה - לחטוב עצים ולהביא מים מן המעין". את המשפט הזה שילב זמיר בשירו. הדבקה היא ריקוד פופולרי בארץ ישראל ובמזרח התיכון. משמעות השם היא 'רקיעה ברגל', התנועה שמאפיינת את הריקוד המבוצע באופן מסורתי על ידי גברים בשורה. סוגת הדבקה נקלטה בקלות לתוך רפרטואר השירים והריקודים בישראל. כמה מן הדבקות המקוריות קיבלו מילים עבריות, ואחדות מהן מושרות אפילו בבתי כנסת. כמו ריקודי ההורה, גם ריקודי הדבקה התאימו לאידאולוגיה החברתית באותם זמנים - בדגש על היחד, על הקבוצה כאיש אחד. בשנות השלושים והארבעים, חלוצי ארץ ישראל שרו דבקות שלמדו מן הערבים. משנות החמישים, נכתבו דבקות ישראליות ששילבו תכונות של הדבקה המסורתית ושל ההורה. מגמה זאת התחזקה כאשר הלחנים הותאמו לריקודי עם ישראליים. |
| בביצוע |
נגר, לילית; להקת עמנואל זמיר |
|---|---|
| השותפים ביצירה |
זמיר, עמנואל 1925-1962 (מלחין, מחבר) נגר, לילית 1935- (מבצע) להקת עמנואל זמיר (מבצע) |
| סוגה |
Debkas (dance) |
| שפה |
heb |
| הערות |
הביצוע המקורי מתוך התקליט "לילית נגר בשירי עמנואל זמיר" (מקולית 257) |
| מספר מדף |
ZMR 02553 |
| מספר מערכת |
990039731600205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
שיר זה נכתב בעקבות ביקורו של זמיר בכפר ערבי, שם שמע את המשפט "שאלו חמור לאן אתה הולך, ובתשובה הוא ענה - לחטוב עצים ולהביא מים מן המעין". את המשפט הזה שילב זמיר בשירו.
הדבקה היא ריקוד פופולרי בארץ ישראל ובמזרח התיכון. משמעות השם היא 'רקיעה ברגל', התנועה שמאפיינת את הריקוד המבוצע באופן מסורתי על ידי גברים בשורה. סוגת הדבקה נקלטה בקלות לתוך רפרטואר השירים והריקודים בישראל. כמה מן הדבקות המקוריות קיבלו מילים עבריות, ואחדות מהן מושרות אפילו בבתי כנסת. כמו ריקודי ההורה, גם ריקודי הדבקה התאימו לאידאולוגיה החברתית באותם זמנים - בדגש על היחד, על הקבוצה כאיש אחד. בשנות השלושים והארבעים, חלוצי ארץ ישראל שרו דבקות שלמדו מן הערבים. משנות החמישים, נכתבו דבקות ישראליות ששילבו תכונות של הדבקה המסורתית ושל ההורה. מגמה זאת התחזקה כאשר הלחנים הותאמו לריקודי עם ישראליים.
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
ביצועים נוספים לשיר
דבקה החמור
וייס, רוני; ימים טובים (שלישיה)
דבקה החמור
אלירן, רן; הנדל, נחמה; רן ונמה (צמד)
דבקה החמור
רן ונמה (צמד)
דבקה החמור
זיטנר, אורה
דבקה החמור
העמרנים (צמד)
דבקה החמור
נגר, לילית; להקת עמנואל זמיר
דבקה החמור
רן ונמה (צמד)
דבקה החמור
אלירן, רן; הנדל, נחמה; רן ונמה (צמד)
דבקה החמור
לבנון, אריה; חבורת שירו שיר
דבקת החמור
העמרנים (צמד)
דבקת החמור
העופרים (צמד)
דבקה החמור
זיטנר, אורה
דבקה החמור
דבקה החמור
עופרים, אסתר
דבקה החמור
עופרים, אסתר
דבקה החמור
עופרים, אסתר
דבקה החמור
כלף, עופר; בן דב, אבי
[קטעי הנחיה].
הרציון, נחומי
דבקה החמור
רן ונמה (צמד)
דבקה החמור
רן ונמה (צמד)
דבקת החמור
רן ונמה (צמד)
