כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
יום שבתון אין לשכוח.
צרי, צבי מלחין
לצפייה בפריטבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
יום שבתון אין לשכוח
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטת רדיו
- 1961 השותפים ביצירה:
- צרי, צבי (מלחין);
- ווהל, יהודה (מעבד מוזיקלי);
- יהודה (מחבר)
| יוֹם שַׁבָּתוֹן אֵין לִשְׁכֹּחַ / זִכְרוֹ כְּרֵיחַ הַנִּיחוֹחַיוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ / וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַהַיּוֹם נִכְבָּד לִבְנֵי אֱמוּנִים / זְהִירִים לְשָׁמְרוֹ אָבוֹת וּבָנִיםחָקוּק בִּשְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים / מֵרֹב אוֹנִים וְאַמִּיץ כֹּחַיוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַוּבָאוּ כֻלָּם בִּבְרִית יַחַד / נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע אָמְרוּ כְּאֶחָדוּפָתְחוּ וְעָנוּ יְיָ אֶחָד / בָּרוּךְ הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַיוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַדִּבֵּר בְּקָדְשׁוֹ בְּהַר הַמֹּר / יוֹם הַשְּׁבִיעִי זָכוֹר וְשָׁמוֹרוְכָל פִּקּוּדָיו יַחַד לִגְמֹר / חַזֵּק מָתְנַיִם וְאַמֵּץ כֹּחַיוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַהָעָם אֲשֶׁר נָע כַּצֹּאן תָּעָה / יִזְכּוֹר לְפָקְדוֹ בִּבְרִית וּשְׁבוּעָהלְבַל יַעֲבֹר בָּם מִקְרֵי רָעָה / כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ עַל מֵי נֹחַיוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ |
|
הפיוט "יום שבתון אין לשכוח" נכתב על ידי רבי יהודה הלוי, משורר ופילוסוף בן המאות ה-11-12, שפעל ויצר בתקופה המכונה "תור הזהב של ספרד", ונחשב לאחד מהפיוטי השבת הנפוצים ביותר בקרב קהילות יהודיות אשכנזיות ברחבי העולם. הפיוט מתאר את הסיפור על היונה שיצאה מתיבתו של נח לאחר המבול, ושבה עם עלה של זית, שנחשב מאז לסמל השלום, ובסיפור המקורי מסמל את התייבשות המים מעל האדמה, מה שהתבטא בכך שהיונה מצאה מנוח לכף רגלה. הפיוט מחבר בין הסברה הפרשנית שהיום בשבוע בו מצאה היונה מנוח היה שבת לבין המנוחה שעם ישראל מוצא ביום השבת. לפיוט המקורי היו שני בתים נוספים שעסקו בנקמה בשונאיהם של ישראל, אך צונזרו לאורך השנים, מתוך חשש ליצירת רושם שלילי שהיהודים רוקמים מזימות נקמה סביב שולחן השבת. הלחן המובא כאן נכתב על ידי צבי צרי, והינו אחד מיני לחנים רבים שנכתבו לפיוט לאורך השנים. |
| בביצוע |
להקת רון עמי |
|---|---|
| תאריך היצירה |
1961 |
| השותפים ביצירה |
צרי, צבי (מלחין) ווהל, יהודה 1904-1988 (מעבד מוזיקלי) יהודה 1075 בערך-1141 (מחבר) להקת רון עמי (מבצע) |
| הערת מקום וזמן |
20/3/1961 תל אביב. |
| סוגה |
Songs, Hebrew Nigunim |
| שפה |
heb |
| משך |
00:02:57 |
| הערות |
בבצוע כלי. |
| מספר מדף |
MCD-0055 - 19 |
| מספר מערכת |
990026988310205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
הפיוט "יום שבתון אין לשכוח" נכתב על ידי רבי יהודה הלוי, משורר ופילוסוף בן המאות ה-11-12, שפעל ויצר בתקופה המכונה "תור הזהב של ספרד", ונחשב לאחד מהפיוטי השבת הנפוצים ביותר בקרב קהילות יהודיות אשכנזיות ברחבי העולם.
הפיוט מתאר את הסיפור על היונה שיצאה מתיבתו של נח לאחר המבול, ושבה עם עלה של זית, שנחשב מאז לסמל השלום, ובסיפור המקורי מסמל את התייבשות המים מעל האדמה, מה שהתבטא בכך שהיונה מצאה מנוח לכף רגלה. הפיוט מחבר בין הסברה הפרשנית שהיום בשבוע בו מצאה היונה מנוח היה שבת לבין המנוחה שעם ישראל מוצא ביום השבת. לפיוט המקורי היו שני בתים נוספים שעסקו בנקמה בשונאיהם של ישראל, אך צונזרו לאורך השנים, מתוך חשש ליצירת רושם שלילי שהיהודים רוקמים מזימות נקמה סביב שולחן השבת.
הלחן המובא כאן נכתב על ידי צבי צרי, והינו אחד מיני לחנים רבים שנכתבו לפיוט לאורך השנים.
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
