כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
הליכה לקיסריה
חזה, עפרה
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
דבר מבקיעי הדרך
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטת רדיו
- 197? השותפים ביצירה:
- נוף, עקיבא (מלחין);
- אלתרמן, נתן (מחבר)
| ההיגיון גזר: לשווא ! הפחד סח: נחתם דיננו ! חשבון המלחמות השב ירק בבוז אל מול פנינו. פלדה אנגלית ואש -ערבים צווחו: אתכם נכריע ברך !"- ולנו רק מנין רובים... אבל עברנו את הדרך !מגבול מזרח שטפה עמון מגבול דרום עלתה מצרים. צפון וים בקול- המון סגרו את מעגל הציד כסד נתנו רגלינו, אל, עלי גחון זחלנו הרה, ועל גבנו אח נופל… אבל עברנו את הדרך.עורב ועיט על גבהים ראה ראו לדת ממלכת עת הגדודים העבריים טרפו ולא עמדו מלכת. כבתום עמל חריש עמוק נמים הם תחת תל ופרח. לא ישיגם קול שיר ושחוק שכן עברו הם את הדרך.לך, העם הקם וחי נישאו הם לא הלל וכתר לך העם הם נתנו שי את ארבעים הקילומטר… את ארבעים הפרסאות העקובות מקרב- ופרך האפורות ומסולעות… ומעתה פתוחה הדרך... |
|
השיר "דבר מבקיעי הדרך" נכתב על ידי נתן אלתרמן בשנת 1948 והתפרסם בטורו "הטור השביעי" בעתון "דבר" במהלך מלחמת העצמאות. השיר עוסק בגילויה של דרך בורמה – פרוזדור טופוגרפי שעובר בין הרים וגאיות שאפשר גישה עקיפה לירושלים, לאחר תקופה עקובה מדם שבה שיירות שעלו לירושלים דרך באב-אל-וואד היו מטווחות באופן בלתי פוסק בידי כוחות צבא ערביים. השיר כולל גם ציטוט מקורי של דוד בן גוריון, ראש הממשלה דאז, שהגיב להודעה בדבר פריצת הדרך העוקפת לירושלים במילים: "עברנו את הדרך". השיר התפרסם מחדש בתקופת מלחמת יום הכיפורים ובשנת 1973 הלחין את השיר עקיבא נוף, עבור להקתו "להקת אחוז בננה", שלדבריו חיפשה להקליט שירים שיעלו את המוראל הלאומי המדוכדך, אחרי המלחמה. בשנת 2016 הוצע לקרוא לאתר ההנצחה לשיירות העולות לירושלים על שם חבר הכנסת, רחבעם זאבי, שנרצח בידי מתנקשים בשנות התשעים של המאה העשרים. ההצעה עוררה את התנגדותם של גורמים רבים, ביניהם ארגון ותיקי הפלמ"ח. בדיון מיוחד שנערך בכנסת, ציטט המשורר ואיש הרוח, חיים גורי, שהיה גם לוחם פלמ"ח, את שירו של אלתרמן. בדבריו, הזכיר כי זהותם של פורצי דרך בורמה אינה ידועה עד היום והיא מיוחסת למספר אנשים, ולכן לא ראוי שהאזור יעבור להיות קרוי על שם לוחם אחד, וביתר שאת, גנדי, שאמנם שירת בפלמ"ח אך לחם בגזרה אחרת במהלך מלחמת העצמאות. בסוף הדיונים ההצעה נגנזה. |
| כותרים נוספים |
אתחלתא: הגיון גזר לשוא הפחד שח נחתם דיננו [ביצוע מוקלט] גיון גזר לשוא הפחד שח נחתם דיננו [ביצוע מוקלט] |
|---|---|
| בביצוע |
נוף, עקיבא; אחוז בננה (להקה) |
| תאריך היצירה |
197? |
| השותפים ביצירה |
נוף, עקיבא 1936- (מלחין, זמר, מבצע) אלתרמן, נתן 1910-1970 (מחבר) אחוז בננה (להקה) (מבצע) רשות השידור. קול ישראל |
| הערת מקום וזמן |
תאריכים שונים. תל אביב. |
| סוגה |
Songs, Hebrew |
| שפה |
heb |
| משך |
00:02:27 |
| הערות |
אתחלתא משוערת. המידע אודות ההקלטה הועתק מקטלוג קול ישראל. הוקלט על-ידי קול ישראל. |
| הערת משתתפים |
עקיבא נוף בליווי להקת "אחוז בננה". |
| מספר מדף |
MCD-0238 - 20 |
| מספר מערכת |
990032503050205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
השיר "דבר מבקיעי הדרך" נכתב על ידי נתן אלתרמן בשנת 1948 והתפרסם בטורו "הטור השביעי" בעתון "דבר" במהלך מלחמת העצמאות. השיר עוסק בגילויה של דרך בורמה – פרוזדור טופוגרפי שעובר בין הרים וגאיות שאפשר גישה עקיפה לירושלים, לאחר תקופה עקובה מדם שבה שיירות שעלו לירושלים דרך באב-אל-וואד היו מטווחות באופן בלתי פוסק בידי כוחות צבא ערביים. השיר כולל גם ציטוט מקורי של דוד בן גוריון, ראש הממשלה דאז, שהגיב להודעה בדבר פריצת הדרך העוקפת לירושלים במילים: "עברנו את הדרך".
השיר התפרסם מחדש בתקופת מלחמת יום הכיפורים ובשנת 1973 הלחין את השיר עקיבא נוף, עבור להקתו "להקת אחוז בננה", שלדבריו חיפשה להקליט שירים שיעלו את המוראל הלאומי המדוכדך, אחרי המלחמה.
בשנת 2016 הוצע לקרוא לאתר ההנצחה לשיירות העולות לירושלים על שם חבר הכנסת, רחבעם זאבי, שנרצח בידי מתנקשים בשנות התשעים של המאה העשרים. ההצעה עוררה את התנגדותם של גורמים רבים, ביניהם ארגון ותיקי הפלמ"ח. בדיון מיוחד שנערך בכנסת, ציטט המשורר ואיש הרוח, חיים גורי, שהיה גם לוחם פלמ"ח, את שירו של אלתרמן. בדבריו, הזכיר כי זהותם של פורצי דרך בורמה אינה ידועה עד היום והיא מיוחסת למספר אנשים, ולכן לא ראוי שהאזור יעבור להיות קרוי על שם לוחם אחד, וביתר שאת, גנדי, שאמנם שירת בפלמ"ח אך לחם בגזרה אחרת במהלך מלחמת העצמאות. בסוף הדיונים ההצעה נגנזה.
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
