כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
אש אש
כהן, מזי | [1981]
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
אש אש על כל תל מי זורח מי צוהל
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטת רדיו
-
מתוך:
- אש אש על כל תל מי זורח מי צוהל
- 1957 השותפים ביצירה:
- עמירן, עמנואל (מלחין);
- בוהם, יוחנן (מעבד מוזיקלי)
נגן שירים ברצף
-
01.
2:30אש אש על כל תל מי זורח מי צוהל
-
02.
2:14בר יוחאי נמשחת אשריך
-
03.
2:34לג בעמר לג בעמר חג שמח חג בהיר
נגן שירים ברצף
| אֵשׁ! אֵשׁ!עַל כָּל תֵּלמִי זוֹרֵחַ?מִי צוֹהֵל?אֵשׁ! אֵשׁ!זֶה הַלֵּיל חַג הוּא, חַגלְיִשְׂרָאֵלאֵשׁ! אֵשׁ!עַל כָּל שְׁבִילעַד אוֹר בֹּקֶרפֹּה נָגִילגִּיל, צְלִיל, כָּל הַלֵּיל!לַ"ג בָּעֹמֶרלְיִשְׂרָאֵל! |
| השיר שייך לרפרטואר של שירי ל"ג בעומר; הוא פורסם בספר "שירים לערבי שבתות", תל אביב, תרצ"ח (1937-1938). על בסיס שיר זה מושרים שירים היתוליים רבים בישראל. ; ל"ג בעומר, היום השלושים ושלושה לספירת העומר (י"ח אייר) התקבל כמועד מיוחד בימי הביניים, כציון הפסקת המגפה בה מתו תלמידיו של רבי עקיבא. במאה ה-16 היום קיבל אופי של חג כאשר תלמידי האר"י ציינו אותו כיום הילולה של רבי שמעון בר-יוחאי, תלמידו של ר' עקיבא. לפי המסורת רשב"י נולד, יצא מן המערה, התחתן ונפטר בל"ג בעומר. ההילולה כללה הדלקת אש, תפילה וריקודים. בהמשך התפתח מנהג עליה לקבר של רשב"י במירון. ל"ג בעומר נקשר למרד בר כוכבא, ומנהגים כגון הדלקת מדורות, ירי חץ וקשת, יציאה ליער או לטבע ומשחקי מלחמה- כולם נובעים מקשר זה. התנועה הציונות ראתה בבר כוכבא ובמרד סמל לגבורה ולעצמאות, ובמשך השנים היום קיבל מעמד של חג בישראל. כחלק מתהליך זה חוברו שירים רבים, בעיקר שירי ילדים, המחזקים את אופיו החגיגי של התאריך. הרפרטוא המוזיקלי של החג מתחלק עד ימינו לשניים: מצד אחד "שירי מירון ורשב"י" ושירים ומצד שני שירי מרד וטבע. |
| כותר |
אש אש על כל תל מי זורח מי צוהל |
|---|---|
| בביצוע |
בוהם, יוחנן; להקת רון עמי |
| מתוך |
אש אש על כל תל מי זורח מי צוהל |
| תאריך היצירה |
1957 |
| השותפים ביצירה |
עמירן, עמנואל 1909-1993 (מלחין) בוהם, יוחנן 1914-1986 (מעבד מוזיקלי, מנצח, מבצע) להקת רון עמי (מבצע) |
| הערת מקום וזמן |
על גבי התקליט: 31.5.1957 |
| סוגה |
Children's songs |
| שפה |
heb |
| משך |
00:02:30 |
| מספר מדף |
K-01806-01-A-01 |
| מספר מערכת |
990036933160205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
השיר שייך לרפרטואר של שירי ל"ג בעומר
ל"ג בעומר, היום השלושים ושלושה לספירת העומר (י"ח אייר) התקבל כמועד מיוחד בימי הביניים, כציון הפסקת המגפה בה מתו תלמידיו של רבי עקיבא. במאה ה-16 היום קיבל אופי של חג כאשר תלמידי האר"י ציינו אותו כיום הילולה של רבי שמעון בר-יוחאי, תלמידו של ר' עקיבא. לפי המסורת רשב"י נולד, יצא מן המערה, התחתן ונפטר בל"ג בעומר. ההילולה כללה הדלקת אש, תפילה וריקודים. בהמשך התפתח מנהג עליה לקבר של רשב"י במירון. ל"ג בעומר נקשר למרד בר כוכבא, ומנהגים כגון הדלקת מדורות, ירי חץ וקשת, יציאה ליער או לטבע ומשחקי מלחמה- כולם נובעים מקשר זה. התנועה הציונות ראתה בבר כוכבא ובמרד סמל לגבורה ולעצמאות, ובמשך השנים היום קיבל מעמד של חג בישראל. כחלק מתהליך זה חוברו שירים רבים, בעיקר שירי ילדים, המחזקים את אופיו החגיגי של התאריך. הרפרטוא המוזיקלי של החג מתחלק עד ימינו לשניים: מצד אחד "שירי מירון ורשב"י" ושירים ומצד שני שירי מרד וטבע.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
ביצועים נוספים לשיר
אש אש
כהן, מזי
אש אש
אש אש על כל תל מי זורח מי צוהל
להקת רון עמי
אש אש על כל תל מי זורח מי צוהל
פטרושקה, שבתי; תזמורת קול ישראל
אש אש על כל תל מי זורח מי צוהל
בוהם, יוחנן; להקת רון עמי
אש: אש!
זמרשת, משתתפי האירוע
