אלימלך
גמליאלית, אסתר; טימן, יעקב |
מילותיו של אלתרמןהִנֵּה הוּא אֱלִימֶלֶךְ,הוּא בִּנְוֵה צֶדֶק מֶלֶךְ,עוֹבֵר הוּא בָּרְחוֹבוֹת,שׁוֹבֵר הוּא לְבָבוֹת!כְּמוֹ בַּרְבּוּר הוֹלֵךְ הוּא,עַל הַצִּבּוּר מוֹלֵךְ הוּא,קַסְקֶט לוֹ עַל עֵינָיו וּמַסְטִיק בְּשִׁנָּיו!יָא אֲנִי גֵּאָה,בֵּין בָּנוֹת מֵאָה בִּי בָּחַר לוֹ לְרֵעָה!הִתְגָּאִי מִרְיָם,יֵשׁ לָךְ אֹשֶׁר - יָם!זֶה 'לִימֶלֶךְ, זֶה לֹא סְתָם!אֱלִימֶלֶךְ,בִּנְוֵה צֶדֶק מֶלֶךְ!אֱלִימֶלֶךְ,וַאֲנִי בַּת מֶלֶךְ וְאַתָּה מַלְכּי,פֹּה בִּנְוֵה צִדְקִי!אֱלִימֶלֶךְ,כָּךְ נֵלְכָה שְׁנֵינוּ,אֱלִימֶלֶךְ,בִּנְוֵה צִדְקֵנוּ,כִּי אַתָּה מַלְכִּי פֹּה בִּנְוֵה צִדְקִי!לִבִּי יֵצֵא וְיֵלֵךְ אֵלֶיךָ, אֱלִימֶלֶךְ!אַךְ נְוֵה צֶדֶק סָח: רַק מְשַׂחֵק הוּא בָּךְ.לַשָּׁוְא לִבֵּךְ דּוֹפֵקּ כָּךְ,מַדּוּעַ אֲשַׂחֵק בָּךְ?בִּשְׁבִיל מִשְׂחָק לִי יֵשׁ בַּנְדּוּרָה וְשֵׁשׁ-בֵּשׁ!לִי גַּם לֹא אִכְפַּת,אִם לְרֶגַע קָט,תְּשַׂחֵק גַּם בִּי מְעַט!זֶה מִשְׂחָק שֵׁנִי,וּבָזֶה, עֵינִי,אֱלִימֶלֶךְ רְצִינִי!אֱלִימֶלֶךְ,בִּנְוֵה צֶדֶק מֶלֶךְ!אֱלִימֶלֶךְ,וַאֲנִי בַּת מֶלֶךְ וְאַתָּה מַלְכּי,פֹּה בִּנְוֵה צִדְקִי!אֱלִימֶלֶךְ,כָּךְ נֵלְכָה שְׁנֵינוּ,אֱלִימֶלֶךְ,בִּנְוֵה צִדְקֵנוּ,כִּי אַתָּה מַלְכִּי פֹּה בִּנְוֵה צִדְקִי!כָּךְ בְּטַיְּלֵנוּ יַחַד יֵשׁ בִּנְוֵה צֶדֶק פַּחַד!וְגַם לִבִּי רוֹעֵד שָׂמֵחַ וּפוֹחֵד!מִרְיםָ, כֹּל נְוֵה צֶדֶק רוֹעֵד אוּלַי בְּצֶּדֶק!אֲבָל רַק אָתְּ, מִרְיָם,רוֹעֶדֶת לְחִנָּם!כָּל הָרְחוֹב עִם לֵיל,בָּנוּ מִסְתַּכֵּל -אֱלִימֶלֶךְ מְטַיֵּל!וְאוֹמְרִים כֻּלָּם,יֵשׁ אָשְׁרֵךְ, מִרְיָם!זֶה 'לִימֶלֶךְ! זֶה לֹא סְתָם! אֱלִימֶלֶךְ,בִּנְוֵה צֶדֶק מֶלֶךְ!אֱלִימֶלֶךְ,וַאֲנִי בַּת מֶלֶךְ וְאַתָּה מַלְכּי,פֹּה בִּנְוֵה צִדְקִי!אֱלִימֶלֶךְ,כָּךְ נֵלְכָה שְׁנֵינוּ,אֱלִימֶלֶךְ,בִּנְוֵה צִדְקֵנוּ,כִּי אַתָּה מַלְכִּי פֹּה בִּנְוֵה צִדְקִי!מילותיו של מוהרהיה היה פעם הלך,קראו לו אלימלך.היה בו מין כישוף,להיות פשוט אהוב. היה דלפון ומלך,בחור עם דם ומלח.עליו הנערותבליל היו חולמות. אלימלך פה, אלימלך שם,אלימלך - זה לא סתם.אם נדמה לך איד,אלימלך איד -הבחור שוב נעלם. אלימלך - שוב עשה ויילך,אלימלך - הן היית מלך.למה זה תברח?אלי ממולח! אלימלך, פרוס ממני פלח,אלימלך, פרוס ממני פלח,כי אני תפוזשל מאה אחוז. היה היה פעם הלך,קראו לו אלימלך.בחור דנן אהב,לסחוב כפות זהב. ופעם בעיר הפלךתפסו את אלימלךבעת שהוא השחילכף כסף לתרמיל. אלימלך היי, אלימלך ביי,אלימלך המסכן.הוא נתפס בכף, אך הכל לשווא -הבחור שוב הסתנן. אלימלך - שוב עשה ויילך,אלימלך - כל אנשי הפלךצחקו כל-כך:אלי ממולח. אלימלך - הוא דלפון ומלך,אלימלך - הוא פשוט מין הלך,חומד וחצוף -ועל-כן אהוב. אח! אהוב. |
"אלימלך" הוא שיר טנגו, שחובר במקור ב-1935 על-ידי נתן אלתרמן ומשה וילנסקי, לנשפי פורים של תיאטרון "המטאטא". השיר בוצע על-ידי יעקב טימן ואסתר גמליאלית. מאוחר יותר חיבר יחיאל מוהר ללחן השיר מילים אחרות והוא בוצע על ידי יפה ירקוני. |
כותרים נוספים |
היה היה פעם הלך קראו לו אלימלך [ביצוע מוקלט] |
---|---|
בביצוע |
וילנסקי, משה; ירקוני, יפה; תזמורת הד ארצי |
תאריך היצירה |
195? |
השותפים ביצירה |
וילנסקי, משה 1910-1997 (מלחין, מנצח, מבצע) מוהר, יחיאל 1921-1969 (מחבר) ירקוני, יפה 1925-2012 (זמר, מבצע) תזמורת הד ארצי (מבצע) רשות השידור. קול ישראל |
סוגה |
Songs, Hebrew |
שפה |
heb |
משך |
00:03:09 |
הערות |
טקסט שונה משירו הידוע של אלתרמן לאותו לחן. טנגו. מתוך אוסף קול ישראל. |
מספר מדף |
K-00280-01-A K-00870-01-B K-00870-02-B |
מספר מערכת |
990002413640205171 |
תנאי השימוש:
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?