הקשר ביצוע הטקסט – זמן השירה
הקשר אחר עשוי להיות הקשר הביצוע של השיר: האם בוצע בלילה או באשמורת הבוקר? במקרה כזה הוא מקושר למצבי התכנסות פרא־ליטורגיים. האם בוצע בברית (אתה אהובי, יהי שלום בחילנו), או בשמחת לידת הבת (יפת עין, יעלה יעלה), בחתונה (אל מאד נעלה, שלום לך דודי), או בבר מצווה (יומא טבא)? במקרה כזה הוא מקושר לטקסי המעבר של החיים; האם השיר מוקם בתוך הטקסט של התפילה, כרשויות (שואף כמו עבד, צמאה נפשי, אגדלך, שפל רוח), או נתקבל כתפילה ממש (לכה דודי); האם השיר קשור למחזור השנה הריטואלית – לשבתות ולחגים? שירים כאלה מנסים לתת את הממד הנפשי הקשור באותו חג והכניס את המתפלל למצב תודעה ורגש מסוים. לפעמים מנסה הכותב לצקת לתוך תודעת האדם השר תכנים עיקריים מן התורה, המדרש ותורת הסוד הקשורים לאותו חג או לשבת בכלל, כלומר לפיוטים אלה יש פונקציה הקשורה גם לזיכרון הקולקטיבי וגם להנכחת תחושת הזמן הקדוש הריטואלי בתודעת המתפלל. כאלה הם למשל אחות קטנה, בת אהובת אל, עת שערי רצון – המיועדים לראש השנה; למענך אלקי, לך אלי תשוקתי – המיועדים ליום כיפור; סוכה ולולב, צמאה נפשי – המיועדים לסוכות; כירי רם המיועד לשמחת תורה; יה הצל יונה מחכה, מעוז צור ישועתי – המיועדים לחנוכה; שימני ראש, שושנת יעקב, עזר מצרי – המיועדים לפורים; ירום ונישא, נכון לבו, מלך גואל ומושיע – המיועדים לפסח; עדות השם – המיועד בין היתר לשבועות, ועוד סדרה רבה של שירים ופיוטים המיועדים לימי הסליחות שלפני הימים הנוראים כמו אדון הסליחות, בן אדם מה לך נרדם.
שבת היא זמן כה מרוכז, שמעבר לשירים המיוחדים לה כמו שלום עליכם, דרור יקרא, יום שבתון, כי אשמרה, ברוך אל עליון, מה ידידות מנוחתך, אנעים זמירות, התפתחו משך הדורות ובעיקר בהשראת הקבלה, שירים לכל אחד ממדורי הזמן שלה, כמו למשל פיוטים לשלוש סעודות השבת (אזמר בשבחין) ושירים למוצאי שבת כמו אל אליהו, במוצאי יום מנוחה, לנר ולבשמים.
לבד ממחזור השנה, החגים והשבת, עלה גם נושא המחזור היומי, ושירים אלה התפתחו במיוחד למן המאה השש עשרה (ראו מאמרי על ר' ישראל נג'ארה). שירים אלו הדגישו בדרך כלל את התעוררות הלב עם אור השחר. חלקם נכתבו במיוחד למטרה זו כמו שחר אבקשך, וחלקם, מתוך שהיו חביבים על העם, אומצו לתוך מסגרת זאת כמו שימו לב לנשמה.
אלו מעגלי ההקשר החיצוניים, ההקשר ההיסטורי והקשר ביצוע הטקסט. בהמשך, כאשר ננסה לפענח את השיר, נמצא שדרוש לנו גם להבין הקשרים בתוך החיים הטקסטואליים של היצירה העברית לדורותיה. אלה עשויים להיות פעילים בתוך השיר בצורות שונות. עבור הכותב היא שפה שלעתים קרובות מובנת מאליה ולקורא העברי הממוצע, שבדרך כלל כבר התנתק ממקורות השירה העברית, היא פחות ברורה ולפעמים אף סתומה.
שאלה זו מובילה אותנו קדימה אל הניסיון לפענח את התוכן של השיר.