ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
יַחַד בְּאוֹרְךָ אֵל נָאוֹר נִרְאֶה אוֹר הָעָם אָשֶר הָלַךְ חֹשֶׁךְ שִׂבְרוֹ עַד אָן יִמָּשֵׁךְ יָגֻד עֲקֵבוֹ חֵטְא נֹשֵׁךְ עָלָיו כְּחֹם צַח עֲלֵי אוֹר יִשְׁכָּן אוֹר וּצְנִיף עֲלֵי רֹאשׁ פָּרוּעַ וִיקָר מְקוֹם סוּת קָרוּעַ תַּלְבֵּשׁ וְגַל אוֹר זָרוּעַ שֵׁנִית כְּמַאְמָרְךָ יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר דִּגְלָךְ עֲלֵי כשְׁלֵי בֶרֶךְ הָרֵם, וְלִפְנֵיהֶם דֶּרֶךְ פַּנֵּה בְמַלְאָךְ וּתְבָרֵךְ זֶרַע יְשָׁרִים יוֹם תָּאוֹר מֹרְדֵי אוֹר הוֹמֶה כְּעֶבֶד יִשְׁאַף צֵל הוֹד יֶשְׁעֲךָ עָלָיו הַאְצֵל וּקְרָא עַד מָתַי עָצֵל תִּשְׁכְַּב בְּבֵית חֹשֶׁךְ קוּם אוֹר כִּי בָא אוֹר חֵן חֵן קְרָא וּשְׁתֵּי שׁוּרוֹת זֵיתִים לְהָאִיר הַנֵּרוֹת קוֹמֵם וְהָיוּ לִמְאוֹרוֹת שַׁמְנָם בְּמִקְדַּשׁ אֵל נָאוֹר לַמָּאוֹר |
|
פיוט לחנוכה מאת ר' יהודה הלוי. זהו פיוט מסוג 'מאורה' – פיוט המשולב בתוך ברכת 'יוצר אור' (הברכה הראשונה לפני 'קריאת שמע') בתפילת שחרית, ונאמר לפני חתימת הברכה. פיוטי ה'מאורה' עוסקים תמיד באור שכן ברכת 'יוצר אור', בו הם משולבים, עוסקת בבריאת האור ובטובו של האל שמחדש בכל יום את העולם ומאיר אותו. ככל הנראה יועד הפיוט במקורו לשבת חנוכה, והבית האחרון מתייחס למנורת הזהב המופיעה בנבואת זכריה הנקראת בהפטרת שבת חנוכה. |
|
• בְּאוֹרְךָ... נִרְאֶה אוֹר - תקווה לראות באור ה' שיתגלה בגאולה לעתיד לבוא. ע"פ תהלים (לו, י): בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. |
| כותר |
יחד באורך |
|---|---|
| מעגל השנה |
חנוכה |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
• בְּאוֹרְךָ... נִרְאֶה אוֹר - תקווה לראות באור ה' שיתגלה בגאולה לעתיד לבוא. ע"פ תהלים (לו, י): בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר.
• נִרְאֶה אוֹר - זהו רפרין (מעין פזמון - במקרה זה פזמון משתנה) אותו אומר הקהל כמענה לפייטן וכמוהו בהמשך הפיוט - יִשְׁכָּן אוֹר, וַיְהִי אוֹר, מֹרְדֵי אוֹר, כִּי בָא אוֹר, לַמָּאוֹר.
• אֵל נָאוֹר - ניתן להתפרש בשתי דרכים: נאור מלשון כח וגבורה או מלשון אור שיתגלה כשאלוהים יסלק את אויבינו. ע"פ תהלים (ו, ה): נָאוֹר אַתָּה אַדִּיר מֵהַרְרֵי טָרֶף. ביטוי זה סוגר את הצלעית הראשונה והאחרונה ומהווה מעין מסגרת לפיוט. כל טור רביעי במחרוזת, מתחרז עם נָאׂור - עֲלֵי אוֹר, יְהִי אוֹר, יוֹם תָּאוֹר, קוּם אוֹר.
• הָעָם אָשֶר הָלַךְ חֹשֶׁךְ - ע"פ ישעיהו (ט, א): הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל. המשורר מצטט את החלק הראשון בפסוק ומתכוון להדהד לקורא גם את חלקו השני: "רָאוּ אוֹר גָּדוֹל". כוונת הפסוק בישעיהו, שיושבי ירושלים שהלכו בחושך מדאגת איומו של סנחריב ראו אור גדול במפלתו.
• שִׂבְרוֹ - שבר במשמעות של תקווה. מלה זו שייכת לטור שלפניה ופירושה שהתקווה מצויה בחושך ואור הישועה טרם נראה. בנוסחים הגורסים 'שִׁבְרוֹ' בשי"ן ימנית, המשמעות היא של מכה, שבר.
• עַד אָן - עד מתי, ע"פ איוב (ח, ב) עַד אָן תְּמַלֶּל אֵלֶּה.
• יָגֻד עֲקֵבוֹ - מלשון התקפה - יתקיף אותו ויכרות חלק מעקב רגלו. הלשון ע"פ בראשית (מט, יט): גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ וְהוּא יָגֻד עָקֵב.
• יָגֻד עֲקֵבוֹ חֵטְא נֹשֵׁךְ - עד מתי יהיו החטאים כנשיכה בעקב רגלנו.
• עָלָיו כְּחֹם צַח עֲלֵי אוֹר יִשְׁכָּן אוֹר - על העם יזרח אור, כשמש בהירה לאחר הגשם. כְּחֹם צַח עֲלֵי אוֹר הוא שיבוץ מישעיהו (יח, ד); יִשְׁכָּן אוֹר הוא שיבוץ מאיוב (לח, יט).
• וּצְנִיף רֹאשׁ פָּרוּעַ... תַּלְבֵּשׁ - תלביש צניף טהור על ראשם של ישראל אשר עתה הוא פרוע.
• וִיקָר מְקוֹם סוּת קָרוּעַ תַּלְבֵּשׁ - תלבישם כבוד ויקר במקום בגדיהם. סוּת היא מלה יחידאית ומתפרשת כמין בגד. ע"פ בראשית מט,יא: כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ וּבְדַם עֲנָבִים סוּתֹה.
• וְגַל אוֹר זָרוּעַ שֵׁנִית - גלה שוב את האור שנגנז בבריאת העולם, שהוא כמו זרוע ומחכה לפרוח ולזרוח שנית. ע"פ תהלים קיט, יח גַּל-עֵינַי וְאַבִּיטָה; הביטוי אוֹר זָרֻעַ לקוח אף הוא מתהלים (צז, יא).
• כְּמַאְמָרְךָ יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר - מרמז לעשרה מאמרות (אמירות) בהן נברא העולם (משנה אבות פרק ה, א). גם האור נברא באמירה של ה': וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי-אוֹר (בראשית א, ג).
• דִּגְלָךְ עֲלֵי כשְׁלֵי בֶרֶךְ הָרֵם - כאן קורא המשורר לאלוהים להרים את דגל הגאולה לגולים, המתחילים ללכת ורגליהם כושלות. הרמת הדגל מסמנת לגולים שהגיעה הגאולה. הלשון ע"פ ישעיהו (לה, ג) חַזְּקוּ יָדַיִם רָפוֹת וּבִרְכַּיִם כֹּשְׁלוֹת אַמֵּצוּ.
• וְלִפְנֵיהֶם דֶּרֶךְ פַּנֵּה בְמַלְאָךְ - ע"פ מלאכי ג, א הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי וּפִנָּה דֶרֶךְ לְפָנָי.
• וּתְבָרֵךְ זֶרַע יְשָׁרִים - תברך את עם ישראל. ע"פ ישעיהו סא, ט כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ ה'.
• יוֹם תָּאוֹר מֹרְדֵי אוֹר - תקלל את הרשעים המורדים באור ה'. תָּאוֹר במשמעות של קללה (ראו במדבר כב, ו). הביטוי מֹרְדֵי אוֹר לקוח מאיוב (כד, יג).
• הוֹמֶה כְּעֶבֶד יִשְׁאַף צֵל - עם ישראל, המתפלל אל ה' כעבד העובד בשמש הקופחת ומחכה לצל. הדימוי כְּעֶבֶד יִשְׁאַף צֵל לקוח מאיוב (ז, ב).
• הוֹד יֶשְׁעֲךָ עָלָיו הַאְצֵל וּקְרָא - בקשה לאלוהים שישרה על ישראל את אורו ויעירו מחשכת הגלות. הוֹד יֶשְׁעֲךָ עָלָיו ע"פ במדבר (כז, כ) וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו; הַאְצֵל ע"פ במדבר (יא, כב) וַיָּאצֶל מִן-הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלָיו.
• עַד מָתַי עָצֵל תִּשְׁכַּב בְּבֵית חֹשֶׁךְ - תרדמת הגלות גורמת לעם ישראל לשכב בחושך גם כאשר האור מפציע. ע"פ משלי ו, ט עַד מָתַי עָצֵל תִּשְׁכָּב מָתַי תָּקוּם מִשְּׁנָתֶךָ.
• קוּם אוֹר כִּי בָא אוֹר - ע"פ ישעיהו (ס, א) קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ. ביטוי זה הוא מתוך נבואת גאולה בה ביטויי חשכה מסמלים את הגלות, וביטויי אור רבים ומגוונים מסמלים את הגאולה.
• חֵן חֵן קְרָא - קריאה לאלוהים להגיד לעם ישראל כמה חן יש בו בעת הגאולה המאירה. ע"פ זכריה (ד, ז) תְּשֻׁאוֹת חֵן חֵן לָהּ. בבית זה משתמש ריה"ל בדימויי מנורת הזהב המתוארת בזכריה פרק ד. פרק זה משמש גם כהפטרה של שבת חנוכה.
• וּשְׁתֵּי שׁוּרוֹת זֵיתִים לְהָאִיר הַנֵּרוֹת קוֹמֵם - בקשה להגשמת נבואת זכריה ולהעמיד למנורת הזהב שני זיתים. ע"פ זכריה (ד, ג) וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ אֶחָד מִימִין הַגֻּלָּה וְאֶחָד עַל-שְׂמֹאלָהּ.
• וְהָיוּ לִמְאוֹרוֹת שַׁמְנָם בְּמִקְדַּשׁ - עצי הזית שלצד המנורה יפרנסו בשמנם תדיר את המנורה. ומשמעות הדימוי שהמנורה שתדלק תמיד תבטא את הגאולה שתאיר ולא יבוא עוד חושך על עם ישראל.
• אֵל נָאוֹר לַמָּאוֹר - הביטוי אֵל נָאוֹר חוזר וסוגר את מסגרת הפיוט, אך כאן הוא לא מתפרש בשני אופנים (כמו שפירשנו בתחילת הפיוט) אלא רק כביטוי לאור האל שיתגלה ויאיר תמיד.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
