יראים שלחוני

• יְרֵאִים - ציבור המתפללים היראים לדבר ה' ויראים מאימת יום הדין.

• יְרֵאִים שְׁלָחוּנִי - פיוט זה נאמר בידי שליח הציבור בשם כל הקהל.

• לְמַעֲנָךְ - למען שמו של הקב"ה שלא יתחלל בגוים, כבתפילת דניאל: "לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ" (דניאל ט, יט).

• עֲמָלָם - צערם.

• רְאֵה עָניָם וַעֲמָלָם - על יסוד הפסוק: "רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי" (תהלים כה, יח).

• דַּךְ - עני.

• נִכלָם - מבויש.

• וְאַל יָשׁוֹב דַּךְ, נִכלָם - קבל את תפילתו של העני ממעשים ותפילתו לא תשוב ריקם (תהלים עד, כא).

• שַׁחָה - כפופה, ובמשמעות הן מבוישת והן מתחננת, כשם שהמתפלל בתחינה עומד כפוף.

• נֶפֶשׁ דַּלָּה וְשַׁחָה- ריקה ממעשים ומבוישת ומתפללת בתחינה.

• שׁוֹכֵן טְפוּחָה - שוכן שמים. טפוחה היא השמים, על יסוד הפסוק: "אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם" (ישעיה מח, יג).

• מִשׁאָלָם - בקשתם

• שׁוֹמֵעַ צַעֲקַת דַּל - על יסוד הפסוק: "לְהָבִיא עָלָיו צַעֲקַת דָּל וְצַעֲקַת עֲנִיִּים יִשְׁמָע" (איוב לד, כח).

• דַּל - דלת.

• שׁוֹקֵד עַל דָּל - כלומר, מתמיד בבית המדרש ללמוד תורה, על יסוד הפסוק: "אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֹתַי יוֹם יוֹם לִשְׁמֹר מְזוּזֹת פְּתָחָי" (משלי ח, לד).

• כְּאֵבוֹ כַיָּם גָּדַל - כלשון הפסוק: "כִּי גָדוֹל כַּיָּם שִׁבְרֵךְ" (איכה ב, יג).

• הֶחֱשָׁה מִטּוֹב וְנֶאֱלָם - כנראה רוצה לומר שמרוב כאבו שתק מלדבר טוב, כי הטוב מתגמד אל מול הכאב. הביטוי לקוח מהפסוק: "נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב וּכְאֵבִי נֶעְכָּר" (תהלים לט, ג).

• וְקוּמָה לְעֶזרַת - כלשון הפסוק: "וְקוּמָה בְּעֶזְרָתִי" (תהלים לה, ב).

• זָכרֵם עֵת רְצוֹנֶךָ - בזמן שתרצם. בהשראת הפסוק: "זָכְרֵנִי ה' בִּרְצוֹן עַמֶּךָ" (תהלים קו, ד).

• נְשָׂא עָו‍ֹן וָפֶשַׁע - מְחַל על העוונות והפשעים. ממידותיו של ה' שהוא נושא, סובל, את העוונות והפשעים: "נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע" (שמות לד, ז). בכמה כתבי יד מופיע הנוסח "נושא".

• לְבָנִים שָׁבֵי פֶשַׁע - למי שחוזר בתשובה מחטאיו. בית זה מהדהד את הפסוק: "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב נְאֻם ה'" (ישעיהו נט, כ).

• חיש - זָרֵז, שלח מהרה.

• מִפעָלָם- פועלם, מעשיהם